|
|
עמוד:32
המצרי , שיסתערו גם הם לעבר קו המעברים " . יודגש שתכנית זו – המשך המתקפה המצרית - הייתה ידועה גם ממקורות אמ " ן וששלב ב ' שלה יבוצע כשבוע ימים אחרי פתיחת המלחמה וחציית התעלה , דהיינו במגמה להשתלט על מעברי הגידי והמתלה . וזאת כמובן לאחר הצלחת שלב א ' - בלימת התקפות הנגד הצפויות של צה " ל . מימוש שלב ב ' שבידיעה השתלב גם עם המידע על הלחץ הסורי הישיר וגם באמצעות בריה " מ , על מצרים להגביר את המאמץ המלחמתי נגד צה " ל כדי להקל את לחצו בחזית הסורית . כזכור , מה - 8 באוקטובר הועבר המאמץ העיקרי של צה " ל לגזרה הסורית והסתמן איום אפשרי על דמשק . בספר " מלחמת יום הכיפורים – זמן אמת " ( עמ ' 189 ) פרסמו רונן ברגמן וחנן מלצר את הגרסה הבאה : ' " בבל ' התקשר ומסר סימנים שלפיהם הדיביזיות המצריות עומדות לקחת סיכון ולצלוח " . ועוד : " משחזר ראש המוסד לישיבה אמר – בשבת או ביום ראשון ( 13 - 14 באוקטובר ) יופעלו שלוש חטיבות צנחנים מצריות שיוצנחו באזור ביר גפגפה והמתלה , כלומר באזור המעברים , וכן יהיה איזשהו סיוע רוסי שקשה להבין מה הוא , וכן שיוצבו או ישוגרו 17 טילי פרוג " . גרסה כזו מופיעה גם בספרו של שמעון גולן ( עמ ' . ( 792 למען הדיוק חשוב לדעתי יותר מה שכותב ברגמן : בהמשך " הדברים שמסר ' בבל ' חפפו מידע שנקלט באמ " ן ממקור אחר במצרים ' . ואכן , בשל מעורבותי העמוקה עם המידע שהגיע מהמקור ( ר ' הארץ , 22 . 12 . 2004 , 15 . 12 . 2004 ) הנני יכול לאשר ש " ידיעת הזהב " הגיעה לבטח ורק מאותו ' מקור אחר ' , שהינו מהימן וניתן לסמוך על המידע . משחזר הרמטכ " ל ל " בור " , לאחר סיום הישיבה בממשלה , זכורני שדדו ניגב בידו את מצחו ואמר לפורום : " עכשיו אני יודע מה לעשות , ניערך היטב , נבלום את מתקפת דיביזיות השריון המצריות ב 14 - 13 - לאוקטובר ונכה בהן קשות , ואחרי זה נצלח התעלה " . וכך היה . ב 14 - באוקטובר הוכו קשות כוחות השריון המצריים שחצו את התעלה מזרחה - שכללו את הדיביזיה המשוריינת 21 ולפחות חטיבת שריון אחת מדיביזיה 4 וכן חטיבה ממוכנת מדיביזיה . 23 לפי הרמטכ " ל המצרי , הגנרל שאזלי , הושמדו באותו יום 250 טנקים מצריים . יתר על כן , בתום היום הודו לראשונה המצרים פומבית שהושמדו להם 100 טנקים . הערכת חשיבותה של " ידיעת הזהב " מ 12 - באוקטובר , תרומתה והשלכותיה המבחן הראוי להכתרתה של ידיעה כ " ידיעת זהב " הוא האם עמדה באחד מהקריטריונים הבאים : א . האם סיפקה התרעה מהימנה בעוד מועד ב . האם היה בה כדי לפתור דילמה מצבית קשה , ספקות ואי ודאות ולהגיע עמה להחלטות ראויות . ג . האם הובילה לניצול ולביצוע מהלכים צבאיים - אופרטיביים ואסטרטגיים רבי משמעות מול האויב . הידיעה מ 12 - באוקטובר עמדה בכל הקריטריונים האלה , ומכאן זכותה להיות מוכתרת , בצדק , כ " ידיעת זהב " . בהיבט המודיעיני הידיעה עמדה בכל המבחנים שצוינו : היא סיפקה התרעה מובהקת מבעוד מועד ( 2 - 1 ימים ) על כוונת המצרים לתקוף את המיצרים עם צנחנים , שממנה אפשר היה להסיק רק מסקנה אחת – שמדובר בהמשך המתקפה המצרית ( אחרי ששלב א ' בתכנית המלחמה שלהם הושלם בהצלחה ) . הידיעה אמנם לא דיברה במפורש על מעבר שתי הדיביזיות המשוריינות ממערב התעלה למזרחה , אך היה הגיוני להסיק ממנה שהנחתת כוחות מיוחדים על המיצרים אינה אלא מהלך מקדים המחייב כוחות אחרים , ובייחוד שריון , לחבור אליהם . ולכך ציפו ורצו מאוד בצה " ל . כוחות צנחנים וקומנדו אינם נוחתים במקומות מרוחקים , כמה עשרות ק " מ מקו החזית , מבלי שיחברו אליהם מוקדם ככל האפשר כוחות שיכולים לעשות זאת במהירות , הלא הם כוחות שריון ניידים . מכאן שפרשנותו של ראש המוסד צבי זמיר לידיעה הייתה במקומה . עם זאת , הידיעה ופרשנותה התקבלו ע " י הקברניטים כעובדה מוחלטת . זאת למרות שמודיעינית הייתה בכך חריגה מנוהלי העבודה הסדורה : הערכתה גם ע " י גורמי המחקר המיומנים . בנסיבות המתוארות הייתה הצדקה לקבל את פרשנותו הבלעדית של ראש המוסד , אלוף מנוסה בצה " ל . בכל מקרה , ההימור המסוכן העצום שבצליחת צה " ל למול שתי דיביזיות השריון המצריות המלאות ממערב לתעלה - נמנע . צה " ל מימש בצליחה , בעקבות קרב השב "ש והידיעה המתריעה שקדמה לו , גם את אחד מכללי הדוקטרינה שלו - העברת המלחמה לשטח האויב ראש המוסד צבי זמיר . משדיווח את הידיעה ה “ גואלת “ למשתתפים צוטטה גולדה באומרה : “ טוב , אני מבינה שצביקה גמר לנו הדיון “
|
|