|
|
עמוד:30
הידיעה שמנעה מפלה והובילה למהפך ולניצחון בחזית הדרום אהרון לברן | תא " ל ( דימ ' ) סגן רח " ט מחקר למבצעים במלחמה . בעל עיטור המופת ( ממבצע " ירקון " ) בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים , ב 12 - באוקטובר , 1973 הגיעה לישראל ידיעה הראויה יותר מכל לתואר " ידיעת זהב " . בשונה מידיעות איכותיות אחרות , ידיעה זו לא הוחמצה והובילה למהפך גורלי ולניצחון קריטי בחזית הדרום . לא פחות מכך - הגעת הידיעה מנעה הימור מסוכן והיתכנות ממשית לכישלון צבאי קולוסאלי . למרות זאת , לא זכתה הידיעה לתהודה הראויה לה . ראוי אפוא להביאה לעיני כל , לו רק כדי לאזן במעט את מחדל ההתרעה ותמונת המלחמה העגומה וכן למען ההיסטוריה והזיכרון . וכדי להבין את מלוא ערכה ותרומתה של הידיעה , חשוב לתאר את הרקע עד הגעתה ולהציג את תרומתה והשלכותיה בתחומי המודיעין , הצבאי - אופרטיבי והאסטרטגי הרקע המלחמתי עד להגעת " ידיעת הזהב " ב 12 - באוקטובר ב 6 - באוקטובר , על רקע מחדל ההתרעה בפרוץ המלחמה , קרסה הקונספציה האג " מית . לאמור – " הסדיר יבלום " . חמש דיביזיות חי " ר מצריות מתוגברות בטילי נ " ט רבים ובחטיבות שריון וממוכנות ( צמודות לדיביזיות ) , חוצות את התעלה , גוברות בנקל על קו המעוזים הדליל ( למעט אחד ) וכובשות בגדה המזרחית של התעלה רצועת שטח ברוחב של 10 ק " מ לכל ארכה . סך עוצמתן 100 אלף חייל ולמעלה מ 1 , 000 - טנקים . לעומתן שלוש אוגדות צה " ל האחת סדירה ( 252 ) ושתיים מילואים ( 143 , ו 162 - ) ולרשותן כ 650 - טנקים . טילי הנ " ט והנ " מ המצריים גורמים לשחיקה רבה בכ " א , בטנקים ובמטוסים . ב 8 - באוקטובר נוחלת התקפת נגד צה " לית חפוזה כישלון חרוץ , וכך גם לא צולחים המאמצים לעקור את מאחזי המצרים בקדמת סיני עד 11 באוקטובר . ב 9 - באוקטובר מוחלט במטכ " ל להעביר את מאמץ צה " ל העיקרי במלחמה לצפון למול המתקפה הסורית ברמת הגולן המאיימת יותר על ישראל , אחרי שצה " ל מצליח להשיב את השטח שנכבש תחילה על ידי הסורים ( למעט החרמון ) . ב 11 - באוקטובר הוא אף פותח במתקפה לעבר הגולן הסורי ולכיוון דמשק במגמה להוציא את סוריה מהמלחמה בהקדם האפשרי כדי להילחם במאמץ עיקרי בחזית אחת בלבד . מנגד , בחזית הדרום , קיפאון צבאי מדאיג והתלבטויות קשות בדרג הצבאי והמדיני כיצד להמשיך במערכה . ב 10 - באוקטובר דנים עם הרמטכ " ל בפיקוד דרום בשאלה הגורלית איך לשנות את פני המערכה , כדי לצאת מהקיפאון הצבאי המסוכן . האופציות ברורות אך קשות : הראשונה , מאמץ לעקור את המצרים ממזרח לתעלה שיגבה מכוחותינו מחיר כבד באבדות ובאמל " ח , וזאת כשצה " ל כבר נשחק בייחוד במטוסים וטייסים . השנייה , לצלוח למול 2 דיביזיות משוריינות שממערב לתעלה וזאת כשהמהלך מחייב הבקעת מסדרון לראש גשר , והפירוש - הימור מסוכן ביותר ולא ברורה ההצלחה . והשלישית , השארת המצב הקיים שפירושה קיפאון שמשמעותו מלחמת התשה בקווים קשים ובתנאי גיוס מלא שישראל אינה יכולה לקבל . מפקד החזית רא " ל ( מיל ' ) בר לב ( שגויס משולחן הממשלה ) , והאלופים אריאל שרון ( מפקד אוגדה 143 ) ושמואל ( גורודיש ) גונן ( אלוף הפיקוד ) , מצדדים מאוד בצליחה לגדה המערבית כדי לשנות המצב הצבאי . הרמטכ " ל , דדו , מתלבט מאוד לאור שחיקת כוחות צה " ל , ובעיקר בחיל האוויר ( מטוסים וטייסים ) ורוצה להגיע בהקדם להפסקת אש ל "התארגנות מחדש " . הוא מעוניין גם שהדרג המדיני יהיה שותף להחלטה הצבאית הגורלית , ובעיקר האם לצלוח . שר הביטחון , דיין , אינו מוכן לקבל את רעיון הפסקת האש ( בחוגיו רואים בכך כניעה ) , אך מתלבט גם הוא באשר לאופציה הנבחרת ומסכים להביא הדיון לממשלה . משחזר הרמטכ “ ל ל “ בור “ , לאחר סיום הישיבה בממשלה , זכורני שדדו ניגב בידו את מצחו ואמר לפורום : “ עכשיו אני יודע מה לעשות , ניערך היטב , נבלום את מתקפת דיביזיות השריון המצריות ב 14 - 13 - באוקטובר ונכה בהן קשות , ואחרי זה נצלח את התעלה “ . וכך היה מלחמת יום הכיפורים
|
|