|
|
עמוד:24
19 בדצמבר : 1966 הקרב שלא היה מול הטייסים הסובייטיים שנים לא מעטות לאחר קרב זה , בשנות ה 80 - של המאה ה , 20 - התפרסמו זיכרונותיהם של שני קצינים בכירים בצבא המצרי מאותה תקופה . השניים התייחסו לאירוע זה וחשפו לראשונה קרב נוסף , שלדבריהם התנהל בין מטוסי חיל האוויר הישראלי לבין מטוסי מיג , 19 שהוטסו על ידי טייסים סובייטיים . על פי זיכרונותיהם , האירוע התרחש בדצמבר . 1966 אחד הקצינים הוא פריק אוול ( מקביל לגנרל 4 כוכבים ) מוחמד אחמד צאדק , שהיה אז ראש המודיעין הצבאי בצבא מצרים ( מקביל לראש אמ " ן ) , ושבמלחמת ההתשה שימש רמטכ " ל הצבא ( 1971 - 1969 ) ושר ההגנה ( . ( 1972 - 1971 השני , בדרגה זהה , מוחמד צדקי מחמוד , שימש מפקד חיל האוויר המצרי מאז 1953 והודח מיד לאחר סיום מלחמת ששת הימים ביוני . 1967 זיכרונות אלה פורסמו במסגרת מכלול הזיכרונות של בכירים בצבא המצרי על חלקם במלחמת ששת הימים . לדבריהם , על שני קרבות האוויר בין מצרים וישראל לא פורסם דבר במצרים . המצרים איבדו בהם גם את המטוסים וגם את הטייסים , נוכח היתרון שהיה לטייסים הישראלים , למטוסיהם ולחימוש שלהם . שני הקרבות הללו הוכיחו , לדברי ראש המודיעין הצבאי , את חולשת חיל האוויר המצרי ואת נחיתותו מול מקבילו הישראלי , כפי שבאו לידי ביטוי מאוחר יותר , במלחמת ששת הימים . הם גם הוכיחו למצרים כי הם חסרים אמצעי שליטה אוויריים מתאימים . ראש המודיעין הצבאי לא פירט בזיכרונותיו מעבר לכך , אך ציין כי במצרים לא פורסם דבר על אודות שני קרבות אלה , והם נשארו חסויים . לעומתו הרחיב מפקד חיל האוויר במידע על האירוע שבו היו מעורבים הטייסים הסובייטים . הוא לא התייחס כלל לאירוע שבו היו מעורבים הטייסים המצריים . מפקד חיל האוויר המצרי תיאר את ההתרחשות במסגרת היחסים ששררו אז בין מצרים לברה " מ בתחום הרכש . הוא הצביע על כך שלעתים ניסתה ההנהגה הסובייטית לנצל את אספקת האמל "ח למצרים כמנוף לחץ על הנהגתה . לדבריו , ברה " מ סיפקה אז למצרים מטוסי קרב חדשים מדגם מיג ; 19 ולטענתו , טייסים מצרים שהתאמנו על מטוס זה בברה " מ ( שהיה מעין דור ביניים בין מטוס המיג 17 למטוס המיג 21 וסבל מבעיות מבצעיות וטכניות שונות ) , גילו כי במטוסים שנמסרו למצרים היו חסרות מערכות שונות , כגון מערכת התרעה ומערכת הנחייה לטילים . החוסרים דווחו כמובן לדרגים הבכירים ביותר במפקדת חיל האוויר ועל רקע זה ניטש ויכוח בין המצרים לסובייטים . אלה האחרונים לא קיבלו את טענות המצרים וטענו כי הם אינם יודעים להטיס את המטוסים כראוי . הם החליטו לשלוח את טייסיהם להטיס אותם כדי להוכיח זאת . כך אירע , על פי המקורות המצריים , שב 19 - בדצמבר 1966 המריאו מבסיס מליז ( ביר גפגפה , רפידים ) שני מטוסי מיג 19 מצרים , מוטסים על ידי טייסים סובייטים , במטרה להפגין בפני המצרים את ביצועיהם . על פי מקור אחר המריא מבנה של שישה מטוסי מיג , 19 ארבעה מהם מוטסים בידי טייסים סובייטיים ושניים נוספים על ידי טייסים מצריים ; ולאחר זמן מה חזרו לבסיס שני המטוסים שהטיסו המצרים . המטוסים שהטיסו הסובייטים נשארו באוויר . על פי המקורות המצריים , הם לא חזרו לבסיס אלא נתקלו במטוסי חיל האוויר הישראלי , שתקפו אותם והפילו אותם , וכתוצאה נהרגו הטייסים הסובייטים . על פי אותו מקור , התנהל הקרב באזור כונתילה . לפי המקורות המצריים האירוע הביך את הסובייטים . הם ביקשו מנשיא מצרים עבד אל - נאצר שישתיק את האירוע , ואכן נאצר הורה לא לפרסם את הידיעה במצרים . המקורות מציינים שהם הופתעו מכך שגם ישראל לא פרסמה דבר בעניין אירוע זה , והניחו שברה “ מ ביקשה זאת גם מישראל . המצרים כינו אותו “ האירוע המביך “ ( פאדיחה בערבית ) של ה 19 - בדצמבר . 1966 התקשורת הישראלית לא פרסמה את התקרית הקרב הראשון שאליו התייחס ראש המודיעין הצבאי , נגד טייסים מצריים , הוא ככל הנראה הקרב של 29 בנובמבר . 1966 אשר לקרב השני ( לכאורה ) , יש להדגיש מספר נקודות המשותפות לכל שלושת המקורות , שהם בלתי תלויים ועצמאיים לחלוטין : א . הוא התרחש בדצמבר , 1966 וליתר דיוק ב 19 - בחודש ( " הפאדיחה של ה 19 - בדצמבר . ( " 1966 ב . טייסים סובייטיים הם אלה שהטיסו הפעם את מטוסי המיג 19 ולא , מצרים כמו בקרב ב 29 - בנובמבר . ג . הרקע והסיבה לאירוע לא היו קשורים לישראל ולכוונות מבצעיות נגדה . ד . הנושא לא התפרסם כלל בתקשורת המצרית והסובייטית , ונשאר סוד הידוע למתי מעט . מאחר ולנו לא הייתה כל מעורבות בעניין , ובאותו יום לא התרחש קרב אווירי כלשהו בזירה המצרית , ומאחר שלדברי המקורות המצרים המטוסים לא שבו לבסיס ( בין אם בגרסה של שני מטוסים , או בגרסה של 4 מטוסים , שיתכן והיא מוטעית ) - הרי שניתן להניח כי האירוע קרה מסיבה אחרת , בין אם בשל תקלה טכנית או בשל טעות אנוש , שגרמו כנראה להתרסקותם . המצרים הניחו הנחה הגיונית - שהמטוסים שהרחיקו עד הגבול עם ישראל , נתקלו במטוסי חיל האוויר והופלו על ידם - כפי שקרה קודם לכן , ב 29 - בנובמבר . הם רק לא הבינו מדוע האירוע לא פורסם בתקשורת הישראלית , והניחו הנחת קונספירציה , שגם ישראל , כמצרים , נענתה לבקשת ברה "מ שלא לפרסם את המקרה . הם לא חשבו שאי הפרסום נבע מכך שלא היה כל קרב אווירי שבו הייתה ישראל מעורבת , ולכן אפשר שהדבר נובע מסיבות אחרות . הקביעה המצרית שהמטוסים הופלו על ידי מטוסים ישראלים עשויה להצביע על כך שהמצרים , וכנראה גם הסובייטים , לא ידעו אז את הסיבה האמיתית לנפילת המטוסים . זיכרונות המפקדים המצרים הבכירים על מלחמת ששת הימים וחלקם בה תרמו לחשיפת אירוע , שכנראה התרחש בדצמבר , 1966 שבו נהרגו טייסים סובייטים במצרים כשהם מטיסים מטוסים מצריים , והוצנע לבקשת ברה " מ . באופן דומה נהגו הסובייטים באירוע נוסף - לאחר הפלת חמשת מטוסי המיג 21 שלהם בקרב האווירי שהתנהל מול מטוסי חיל האוויר ב 30 - ביולי 1970 ( מבצע " רימון . ( " 20 אכן , יש עדיין דברים נעלמים במלחמותינו שלא נחשפו , אפילו לאחר יותר מ 50 - שנה . הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנט . שני הקרבות הללו הוכיחו , לדברי ראש המודיעין הצבאי , את חולשת חיל האוויר המצרי ואת נחיתותו מול מקבילו הישראלי , כפי שבאו לידי ביטוי מאוחר יותר , במלחמת ששת הימים
|
|