החוליה החסרה שיתוף הפעולה המודיעיני של בן גוריון עם צרפת נגד הקנוניה הבריטית

עמוד:19

שנמתחה עליו בתקשורת האמריקאית לאחר ההפגזה הצרפתית בדמשק ביוני , שבמהלכה נהרגו אזרחים רבים . במהלך פגישתו עם הנשיא טרומן חשף דה גול בפניו הוכחות לקנוניה הבריטית לסלק אתהצרפתים ולהשתלטעלסוריה . דיווחי השגרירות הסורית בוושינגטון לאחר הביקור מצביעים על עומק חשדנותו של הנשיא האמריקאי בבריטים ובמנהיגי ערב . לכך הייתה תרומה מיידית לעניין הציוני , לאור חשיבות תמיכת הנשיא מול מחלקת המדינה , שעל פי רוב צידדה בעמדה הבריטית בשאלת ארץ ישראל . . 3 " מבצע עכו " : בדצמבר 1947 התקבלה ידיעה בש " י ממקורות צרפתיים על כוונת הבריטים לפנות את ארכיון הקונסוליה בביירות לנמל חיפה כדי להעבירו לבריטניה . ב 25 - בדצמבר עצרה יחידה קטנה מחטיבת כרמלי ליד עכו משאית ובה הארכיון ארוז במיכלי מתכת ושמונה שקי דואר דיפלומטי . לאחר שחרור הנהג ומלוויו , הוסתר המטען באחד מקיבוצי הסביבה . רק לאחר משא ומתן חשאי עם השלטונות הבריטים הוחזרו אליהם המסמכים , חלקם נותרו בידי הש " י . שני קציני מודיעין צרפתים עברו על המסמכים ושנים לאחר מכן כתב ראש הריגול הנגדי הצרפתי בזכרונותיו כי המידע שהתקבל ממקורות ציוניים סייע לחשיפת עשרות סוכנים בריטים . מבצע זה היווה תשובה של ההגנה להשתלטות הבריטית על ארכיון הסוכנות ב " שבת השחורה" ( 29 ביוני . ( 1946 . 4 עסקת הנשק " השוויצרית - אתיופית " : בפברואר 1948 קיבלו סוכני ההגנה מידע על עסקת נשק גדולה בתיווך בריטי בין החברה השוויצרית אורליקון לנציגים מצרים וירדנים . כדי לעקוף את האמברגו של האו "ם על משלוח נשק למזרח התיכון , הוסוותה העסקה כהסכם עם ממשלת אתיופיה . לאחר שקיבל מידע מנציגי הסוכנות , החל הריגול הנגדי הצרפתי לעקוב אחר סוכני החברה בנסיעותיהם בין ז ' נבה , לונדון וקהיר והאזין לשיחות הטלפון שלהם . העסקה נפלה לאחר שהצרפתים העבירו מידע לממשלה השוויצרית על יעדו האמיתי של הנשק . ( 6 ) המודיעין באסטרטגיה של בן גוריון מול בריטניה ומדינות ערב סוגיית יחסי הגומלין בין קברניט למודיעין מעסיקה רבות את חוקרי המודיעין . במחקר על שיתוף הפעולה המודיעיני עם צרפת מתגלה בן גוריון כמנהיג שעשה שימוש יעיל ביותר במודיעין בשעה גורלית לעמו . ניתן להבחין כיצד המודיעין שצרפת העמידה לרשותו בא לידי ביטוי בשורה של החלטות אופרטיביות שקיבל החל מקיץ , 1945 ושהוכחו כקריטיות בהקמת המדינה . במרכז האסטרטגיה המדינית והצבאית של בן גוריון בשנים הללו עמדה הנחה כמעט פטאליסטית כי ארגוני המודיעין הבריטי במזרח התיכון יכולים לתמרן את ממשלתם ואת מנהיגי מדינות ערב כדי ליישם את המדיניות שבה דגלו . לפיכך בן גוריון האמין שאם החוגים נאמני האימפריה – ובכללם קציני מודיעין ערביסטים , דיפלומטים במשרד החוץ וחלק מהממסד הצבאי בקהיר - יגיעו למסקנה שמלחמה יהודית - ערבית כוללת תשרת את האינטרסים הבריטים במזרח התיכון , לא תוכל ממשלת הלייבור למנוע זאת . הנחה זו , שהוכחה בדיעבד כנכונה , התבססה על היכרותו מקרוב של יכולות ארגוני המודיעין הבריטים , המשתקפים היטב במסמכים הסורים והבריטים , ועל לימוד מעמיק של גורמי הכישלון הצרפתי בסוריה . אף שהיה בידי דה גול מודיעין מדויק על הטקטיקה שנקטו הבריטים כדי לתמרן את מנהיגי סוריה לעימות ישיר עם צרפת , לקבל חסות בריטית ואף לשתף פעולה עם ההאשמים שנואי נפשם - הוא כשל במניעתה . בן גוריון לא היה בודד במסקנתו שישנם חוגים בריטים שמעודדים את מנהיגי מדינות ערב למלחמה כדי למנוע הקמת מדינה יהודית . הערכה זו היתה מקובלת בקרב חלק מחוגי הצבא והמודיעין הצרפתי . יתר על כן , במסמכים הסורים ישנם דיווחים על אזהרות ברוח זו שהעבירו דיפלומטים אמריקאים כבר בנובמבר ( 7 ) . 1945 ( נספח 6 ) על בסיס הערכת מצב , שבמרכזה עמדה ההחלטה לפעול להקמת מדינה יהודית עצמאית , קיבל בן גוריון שתי החלטות אופרטיביות שחתר ליישם בשלוש השנים שקדמו להכרזת המדינה : . 1 לצייד ולארגן את הישוב ובמרכזו את ההגנה , הכוח הלוחם העיקרי בישוב , למלחמה כוללת נגד מדינות ערב . . 2 לנהל עימות מדיני במלוא העוצמה מול הממשלה הבריטית להביא לסיום המנדט אך להימנע בכל מחיר ממתן אמתלה לראשי הצבא ולחוגי המודיעין שתבעו הפעלת הצבא לפירוק היישוב מנשקו . בקרב חבריו להנהגה ולפיקוד של ההגנה ראו בדרישתו לצייד את כוחות הבטחון בנשק כבד , ובכלל זה טנקים ומטוסים , גחמה של מנהיג חסר ידע בעניינים צבאיים . הם עדיין האמינו שהעימות עם הערבים יהיה מעין חזרה על מאורעות , 1939 - 1936 דהיינו עימות בין הישוב לערביי ארץ ישראל ; מדינות ערב לכל היותר יגישו עזרה מבחוץ . פעילותו של בן גוריון ברכש , מהקמת מכון סונבורן ( 8 ) ועד עסקת הנשק עם צ ' כוסלובקיה , ידועה היטב ואין כאן המקום להרחיב בה . ואולם יש מקום להבהיר את הנקודה השניה , שהיתה כרוכה במחלוקות עם כמה מחבריו להנהגה והשפיעה על יחסו לפעולות הטרור של האצ " ל והלח "י נגד הבריטים . בן גוריון לא דגל בהתנגדות פאסיבית לבריטים , להיפך - הוא עמד בראש תנועת ' המרי ' שאיחדה את שלוש המחתרות והתיר להגנה לבצע מבצעים נגד הבריטים . אך הוא התנגד לפעילות האצ " ל חסרות האבחנה נגד הבריטים , שכן היא שיחקה ליד חוגי הצבא והמודיעין בבריטניה . בהקשר זה ידועה עמדתו הנחרצת של פילדמרשל מונטוגמרי , ראש המטה הקיסרי שתבע הפעלת יד קשה לדיכוי היישוב . בעמדת בן גוריון בא לביטוי הלקח שהפיק מכשלונו של דה גול מול הבריטים במשבר הסורי . האור הירוק שנתן המנהיג הצרפתי לצבאו לדכא בכוח את ההתקוממות הסורית , פעל לטובת מפקדי הצבא וארגוני המודיעין הבריטים במזרח התיכון , שהצליחו לתמרן את צ ' רצ ' יל , למרות התנגדות שר החוץ אנתוני אידן , ולאיים בהתערבות ראובן שילוח . ידע היטב על הקנוניה האנגלו - עיראקית

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר