|
|
עמוד:18
של בריגדיר אילתיד קלייטון , שאבא אבן , אשר שירת תחת פיקודו במלחמה , כינה אותו " הארכיטקט של המדיניות הבריטית באזור " . במסמכים הסורים והבריטים יש עדויות ישירות למידת השפעתו . ברישומי בן גוריון ובידיעות של הש " י ( שירות הידיעות של ההגנה ) , קלייטון , המופיע לעתים תחת הקוד " החמרן " , הוא דמות מרכזית בקנוניה נגד הקמת מדינה יהודית . במלחמה פיקד על ארגוני מודיעין מרכזיים במזרח התיכון ולאחריה מונה כאיש קשר למזכ " ל הליגה עזאם , שעל פי מקורות צרפתיים פעל כסוכן בריטי . ב 1946 - הוא הוצב ב British - , Middle East Office שבמסגרתו פעל ה MI 6 - במצרים . ( ( 3 ( נספחים 14 , 7 ) שיתוף פעולה פרנקו - ציוני נגד הקנוניה הבריטית ב -1948 העזרה שהגישה צרפת לישוב לאחר המלחמה ברכש ובהעפלה נחקרה היטב , אך עד לאחרונה מעט מאוד נודע על הסיוע במודיעין . גילוי המסמכים הסורים והבריטים בארכיונים הצרפתיים איפשר להעריך את החשיבות העצומה של המידע שהיה בידי המודיעין הצרפתי עבור בן גוריון . ניתן להשוות את חשיבותו של המידע בתהליך קבלת ההחלטות של בן גוריון לפענוח האניגמה עבור ווינסטון צ ' רצ ' יל במלחמתו נגד גרמניה הנאצית . מקורות צרפתיים , בריטיים וישראליים מאפשרים שחזור מדויק של תחילת שיתוף פעולה זה , האישים שהיו מעורבים בו , המידע שהועבר והפעילות החשאית שניהלו שני הצדדים נגד הבריטים . מן המקורות הללו , רובם מודיעיניים , עולה שבשנים 1948 - 1945 ניהל בן גוריון מלחמה סמויה ומתוחכמת מול ארגוני המודיעין הבריטיים , שהיו אז בשיא יוקרתם . בניגוד למאבקי האצ " ל והלח " י בבריטים , המתועדים היטב , מעט מאוד ידוע על מלחמה חשאית זו . בהכירוהיטב אתיכולותיהםשלארגוניהמודיעיןהבריטי במזרחהתיכון , נקט בן גוריון מידור מוחלט לגבי המידע שקיבל מהמודיעין הצרפתי ומקורותיו . הוא היה מעורב ישירות בקשר המודיעיני עם הצרפתים במהלך ביקוריו התכופים בפריז ושהותו הארוכה בה ב 1946 - ובראשית . 1947 רק משה שרת וקבוצה מצומצמת ביותר של אנשים במחלקה המדינית של הסוכנות , דוגמת ראובן שילוח ( זסלאני ) , אליהו ששון , מוריס פישר , אליהו אפשטין ( אילת ) וטוביה ארזי , היתה שותפה לסוד זה שנשמר בקפדנות יוצאת דופן . ( 4 ) מוריס פישר ואליהו ששון היו דמויות המפתח בקשר המודיעיני עם הצרפתים . פישר , ששירת כקצין מודיעין בצבא צרפת החופשית בסוריה ובלבנון בשנים , 1946 - 1941 הניח את היסודות לשיתוף פעולה זה . לאחר מינויו כמזכיר מדיני במשלחת הסוכנות בפריז הוא שימש צינור קשר ישיר לבן גוריון עם גורמים פוליטיים , צבאיים ומודיעיניים בצרפת . הוא המשיך להיות דמות מפתח ביחסים בין ישראל לצרפת בעקבות מינויו כשגריר בפריז לאחר קום המדינה . לששון , יליד דמשק וראש האגף הערבי במחלקה המדינית ויועצו הבכיר של בן גוריון לעניינים ערביים , היתה היכרות מעמיקה של הזירה הערבית , היריבויות הבין - ערביות והיחסים האנגלו - ערביים . הצרפתים , שהכירוהו היטב מפעילותו בסוריה ולבנון בשנות ה - 30 והעריכו מאוד את ידיעותיו , העניקו לו נגישות למסמכים הסוריים . ההיכרות המעמיקה שצבר מחשיפתו למסמכים הללו העניקה יתרון רב לבן גוריון ושרת בהתנהלותם מול הבריטים ומנהיגי מדינות ערב . יתר על כן , ששון עשה שימוש במסמכים הללו בהעמקת הפיצול והפילוג במערכת הבין - ערבית מול מאמצי הבריטים ליצור חזית ערבית אחידה נגד התנועה הציונית . מה ידעו הבריטים ? שאלה מעוררת עניין היא מה ידעו הארגונים החשאים הבריטים על שיתוף הפעולה המודיעיני הפרנקו - ציוני . הבריטים הוטרדו מאוד מהקשרים הללו וכבר בפברואר 1945 הוציאה מפקדת ה MI 5 - הנחיה לארגוני המודיעין הבריטיים במזרח התיכון לעקוב אחריהם . הבריטים היו מודאגים גם מהסיוע שהגישו קציני מודיעין צרפתיים אנטי בריטים לשליחי לח " י שביקרו בביירות ; זאת זמן קצר לאחר שלורד מוין , שר המדינה בקהיר , נרצח על ידי אנשי לח " י . ב 19 - בפברואר העביר ה - DSO - Defence Security Officer בירושלים דיווח ממקור " אמין אך רגיש , עם קשר קרוב לסוכנות היהודית " על שורת החלטות חשאיות בעניין היחסים עם צרפת , שהתקבלו בישיבה חשאית בהנהלת הסוכנות . ההחלטות אושרו על רקע פגישת בן גוריון עם גנרל פול ביינה , הנציג הצרפתי העליון בסוריה ולבנון , ארבעה חודשים קודם לכן ( נספח . ( 4 בין ההחלטות : קיום קשר ישיר עם גנרל דה גול ועם הפטריארך המארוני וחיזוק מעמדה של צרפת בסוריה ולבנון תוך שימוש באמצעים הסברתיים . על טוביה ארזי ואליהו ששון הוטל לקדם את ההחלטות . במרץ דיווחו שירותי המודיעין במצרים כי בן גוריון הגיע לקהיר בדרכו לפריז . ממעקב אחריו הוברר כי נפגש עם קצין צרפתי ועם גי דה רוטשילד , ששירת אז במודיעין הצרפתי . ( 5 ) עדויות אחרות לחששות הבריטים מהקשרים הפרנקו - ציונים מצויות במסמכים הסורים . כך , דיווח השגריר הסורי בלונדון בינואר 1947 כי נודע לו ששירותי המודיעין הבריטים עוקבים מקרוב אחר ביקורי יהודים בקונסוליות הצרפתיות בביירות ובדמשק . עלו גם פניות של מנהיגים סורים , לבקשת הבריטים , למלך פארוק ולאבן סעוד לנתק את קשריהם עם צרפת בשל תמיכתה בתנועה הציונית . ( נספחים 13 , 12 ) פעילות חשאית משותפת לצד שיתוף הפעולה המודיעיני , שכלל גם חילופי הערכות מצב בדרג הבכיר ביותר , שני הצדדים נטלו חלק גם במבצעים חשאיים משותפים נגד הבריטים ומדינות ערב . מבצעים מסוג זה נשמרים מטבעם בחשאיות רבה , אך דוגמאות ספורות אלה יכולות לשפוך אור על טיבם והיקפם : . 1 סיוע בהסברה ובהסדרת פגישות עם אנשי ממשל וציבור אמריקאיים לשליחי הכנסיה המארונית בארה " ב , שתבעו המשך הנוכחות הצרפתית בסוריה ולבנון כהגנה על המיעוטים ; פעילות זו תואמה עם הצרפתים . . 2 סיוע בארגון קבלת פנים אוהדת לגנרל דה גול בעת ביקורו בארה "ב באוגוסט . 1945 דה גול חשש מגילויי עוינות נוכח הביקורת הקשה אליהו ששון . בעל היכרות מעמיקה עם הזירה הערבית
|
|