|
|
עמוד:13
ההונאה וקרב המיתלה קיימת הערכה שנוכח המידור הכבד שהוטל על ההכנות ל " מבצע קדש " בצה " ל , שמידר רבים ממפקדי הכוחות בדרג השדה ממטרות המלחמה , התרחש גם הקרב על המיתלה . לכך גם חברו הפערים והמתח הרב בין הרמטכ " ל דיין למפקד הפיקוד אסף שמחוני , תוך כדי הלחימה , והעובדה שרוב מפקדי השטח לא היו מודעים לכך שהמהלך הצבאי מול מצרים הוא חלק מהמערכה הגדולה יותר , מבצע " מוסקטר " של בריטניה וצרפת . בהקשר זה קובע ההיסטוריון פרופ ' מוטי גולני כי " קרב המיתלה היה שיאה של אי ההבנה בין הרמטכ " ל ואנשיו במוצב הפיקוד העליון ( מצפ " ה ) לבין המפקדים בשטח - אי הבנה שאפיינה את מלחמת סיני בכלל " . לכך מצטרפת הקביעה של רבים כי היה זה קרב מיותר , פרי התעקשותו של מח " ט הצנחנים אריק שרון , שלא להישאר מחוץ להמולת הקרבות בה בשעה שכוחות אחרים נלחמים במצרים ומתקדמים לעבר התעלה . תעלת סואץ , ששכנה לא הרחק מעבר למיתלה , קרצה מאד לשרון כיעד שנכון לחתור אליו . בקרב המיתלה ניכרו , כפי שקבעו מספר היסטריונים צבאיים וכפי שמעיד סא " ל דן זיו , שקיבל צל " ש ( שהומר לעיטור הגבורה ) , כשלים פיקודיים ותכנוניים רבים , פערים מודיעיניים ופערים של חיל האוויר . אלה כוללים את העובדה שהצנחנים " שכחו " ככל הנראה לקחת את ספר הקודים כדי לבסס שפה משותפת עם חיל האוויר , ומטוס מיוחד נשלח למיתלה כדי להעבירו . הטייס , סמל משה בוקעי , שנחת בסמוך לכוח והתבקש לפנות את אחד הצנחנים שנפצע , קיבל גם הוא צל " ש שהומר לימים בעיטור על חילוץ פצועים והטיפול בכל מי שנפגע בהתקפת המטוסים המצריים על מטוסו . מרדכי ( מורל ' ה ) בראון , שהיה אז רל " ש הרמטכ " ל , טען שנים לאחר הקרב : " הצנחנים בוזבזו במלחמה זו . הם הוטלו במקום לא חשוב מבחינה צבאית , שהעניק , אולי , יתרון קטן בכיבוש גדת הסואץ " . הוא תיאר את הקרב במילים : " עקוב הדמים , רב הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני " . המצרי מפני פלישת צרפת ובריטניה ( לאחר הלאמת תעלת סואץ ) , וחיזקה את השאננות וחוסר המוכנות של מצרים למהלך ישראלי עוין בסיני . יודגש כי מאז ההכרזה על הלאמת התעלה בחודש יולי , 1956 חששה ההנהגה המצרית מפעולה בריטית - צרפתית משותפת נגד מצרים , שתתרחש בשטח מצרים ( אזור הדלתא ואלכסנדריה ) ובאזור תעלת סואץ . לפיכך , גם הצבא המצרי ריכז כוחות באזורים אלה ודילל מאוד את כוחותיו בסיני . שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני עם צרפת מתעצם החל מאמצע שנות ה 50 - הוביל שמעון פרס כמנכ " ל משרד הביטחון ובשליחות בן גוריון , להידוק השת " פ הביטחוני עם צרפת בעיקר למטרת רכש אמל " ח . לאגף המודיעין של צה " ל בהובלת יהושפט הרכבי היה משקל חשוב במגעים חשאיים אלה ב , 1956 - בעיקר במידע מודיעיני קריטי שהועבר לצרפתים ותכניות לשת " פ מבצעי ( ותוך דחיקת " המוסד " , בראשות איסר הראל , הצידה ) . בסדרת מפגשים חשאיים שהחלו בקיץ 1956 , ששיאם היה בפסגת סוור באוקטובר , הגיעו הרמטכ " ל משה דיין , שמעון פרס וראש אג " מ מאיר עמית , לצד אנשי אמ " ן , לסיכומים עקרוניים עם הצרפתים לגבי המלחמה והידוק שיתופי הפעולה . אלוף שלמה גזית , אז רס " ן , היה אז נציג צה " ל בפריז ושותף לאותם מגעים והכנות חשאיות . בן גוריון חתם ב 24 - באוקטובר בסוור , בתום שלושה ימי דיונים חשאיים מתישים , בעיקר עם הבריטים , על שיתוף הפעולה . בן גוריון לא סמך על הבריטים וחשש שיסייעו לירדן במלחמה , עד כדי כך שדרש שיחתמו על הסכם בכתב . תא " ל בדימוס מרדכי בראון , אז ראש לשכת הרמטכ " ל דיין , העיד בשיחה עמו וביומן שכתב אז כי בטרם עלה על המטוס שהחזירו לארץ שלח דיין מברק הנחיות לעמית על ההיערכות למלחמה , בדגש על ההונאה . במקביל לגיוס המילואים הגדול , צה " ל החל בהכנות לתרגיל ההונאה הרחב שקדם למלחמה . היעדים להונאה התמקדו במצרים , במדינות ערב ובסובייטים – וחלו גם על האמריקאים , שלא שותפו אף בעדכון על עצם קיום השיחות וההסכמות החשאיות בין שלוש המדינות . ב 26 - באוקטובר , שלושה ימים לפני המועד המתוכנן למהלך הישראלי הראשון , החלה תוכנית ההונאה של צה " ל לפעול : בשלב הראשון פרסם אמ "ן ידיעות פומביות כוזבות , שלפיהן יחידות צבא עיראק נכנסו לירדן . המטרה הייתה ליצור מראית עין של סיבה והיערכות למהלכים ישראליים מול ירדן , כולל גיוס מילואים רחב בהיקף עשרות אלפי חיילים , שגויסו לכאורה כדי להיערך ללחימה מול האיום ממזרח . לרבים מהמפקדים בצה " ל ולחיילי המילואים שגויסו הוסבר כי כניסת היחידות העיראקיות מחייבת היערכות למצב מלחמה מול ירדן . לכך יש גיבוי בשיחות רבות עם מפקדים וחיילים מאותה תקופה . כך , גם נשלחה אחת מחטיבות המילואים של הצנחנים לשטח כינוס באזור חצבה , להיערכות מול גבול ירדן . לרבים בארץ ובעולם נדמה היה שישראל עומדת לפתוח במלחמה יזומה עם ירדן . וההונאה הצליחה : לא רק הירדנים החלו לחשוש ולהיערך בהתאם . המצרים , שהיו היעד העיקרי למהלך , עקבו בערנות אחר ההכנות הישראליות מול ירדן והתחזקה אצלם ההבנה שאין להם מה לדאוג לגבי מהלכים ישראליים נגדם . גם האמריקאים והרוסים החלו למקד מעקב אחר מה שנראה כהכנות ישראליות לתקיפת ירדן . האמריקאים , שאיתרו קודם לכן הכנות של צרפת ובריטניה ללחימה , העריכו גם הם לאור הגיוס הצה " לי וההיערכות מול גבול ירדן כי לא צפויה מלחמה עם מצרים . הם כל כך " קנו " את ההונאה , עד שבן גוריון קיבל מספר ימים לפני פרוץ המלחמה , מכתב אזהרה מארה " ב מפני פתיחת מלחמה עם ירדן . " מערכת סיני " החלה ב 29 - האוקטובר 1956 בהצנחה של גדוד 890 ליד מצבת פארקר , כדי להיערך מול מעבר המיתלה . המערכה הסתיימה לאחר שמונה ימים בכיבוש רוב סיני וב 7 - בנובמבר התקיים מסדר הניצחון בראשות הרמטכ " ל דיין בשארם א שיח ' . אלא שלמידור ולהונאה מול ארה " ב היה גם מחיר כואב במיוחד לאחר המלחמה . מפגש אינטרסים בין נשיא ארה " ב אייזנהואר , שזעם על ישראל על שהסתירה את המהלך מבעלת בריתה , להנהגה הסובייטית ( ששלחה איומים לממשלת ישראל ) , הביא ללחץ בין - מעצמתי ממוקד על ישראל . ללחץ זה הצטרף האו " ם בדרישה לסגת מסיני . הלחץ הזה החל מיד לאחר המלחמה , וזמן קצר לאחר נאומי הניצחון ישראל אכן החלה לסגת מסיני באופן הדרגתי עד להשלמת הנסיגה כארבעה חדשים לאחר מכן .
|
|