|
|
עמוד:
היתרון היחסי והאמינות של החוקר ייבנו באמצעות לימוד שיטתי של ההיסטוריה , ההגות והספרות של הישויות שאותן הוא בוחן , כלים בעלי חשיבות רבה יותר בעיסוק בגורמים שאינם מערביים ושלא מונעים מכוח עולם ערכים והגיונות הזהים לאלה של החוקרים . הוא הדגיש כי " אין תחליף ליכולת לדבר ולקרוא את שפת המדינה אותה אתה חוקר . ראש אמ " ן בעבר יהושפט הרכבי - שגילם שילוב נדיר בין חשיבה אנליטית , ניתוח אסטרטגי וידע מעמיק בפילוסופיה לבין בקיאות בתרבותם ובשפתם של עמי המזרח - התיכון - העלה באותו ההקשר לפני יותר מ 60 - שנים תובנות " אנכרוניסטיות " לכאורה שנראות רלבנטיות לימינו : " ראיתי שתי דרגות בהבנת המודיעין ... האחת היא דרגת המודיעין המתמטי : קובץ ידיעות על עובדות , כמויות , מספרי כוח אדם , יחידות טקטיות , נשק , מערך ... מעל המודיעין המתמטי עומד שלב גבוה יותר והוא המודיעין ההומני , המודיעין שחדר והגיע לאדם , למחשבותיו , לגישתו , להלכי הרוח ולתגובותיו ... המודיעין ההומני הוא המודיעין של התחושה , התחושה המושגת לאחר שנים רבות של עיבודה ולימוד את היריב ... חושבני שהישג זה לא יושג מבחינתנו אלא תוך קידום השפה הערבית ... ולכן שמתי דגש בעבודה על העניין של קידום הערבית אצלנו ... כשם שאין ללמוד את מדינת ישראל בלי להכיר את הציונות , כך אין ללמוד את עמי ערב בלי להגיע למחשבותיהם " . לא ניתן לחתום את המאמר בלי ללבן שאלה מתבקשת והיא האם הצטיידות בהבנות העומק מקנה בהכרח יכולת חיזוי טובה יותר של העתיד . המציאות מעלה לא מעט מפגשים מביכים בין מומחיות מזרח תיכונית לניסיון חיזוי העתיד . הדבר לא פסח על גדולי חוקרי המזרח התיכון של דורנו , ובראשם ברנרד לואיס , שהעריך ערב מלחמת יום הכיפורים כי מצרים , שהייתה שקועה במצוקה כלכלית קשה , לא צפויה לקדם מערכה צבאית , וסבר ערב מלחמת המפרץ השנייה ( 2003 ) כי יש סיכוי גדול להצלחת " הפרויקט האמריקאי " לביסוס מדינת לאום דמוקרטית בעיראק . פואד עג ' מי , גם הוא מגדולי חוקרי המזרח - התיכון בני זמננו , כשל בהקשר עכשווי יותר , כשהזדרז להעריך עם פרוץ " האביב הערבי " כי העולם הערבי ניצב ב "פתחו של עידן אופטימי " . בכל הנוגע לחיזוי העתיד נראה שאין יתרון למחזיקים בהבנות העומק , ומתחוור כי תרומתן המרכזית של אלה מגולמת בקריאה מדויקת יותר של ההווה . על בסיסן מתגבשות הערכות מאוזנות יותר כלפי העתיד ומגובשות המלצות הנטועות עמוק יותר בקרקע המציאות . ההיסטוריון אלי פודה העיר בהקשר הזה כי חוקרי המזרח התיכון לא יכולים לנבא מהפכות , אך יש ביכולתם להצביע על המגמות ועל הנסיבות שעשויות להביא למימושן . מסקנתו הייתה כי יש להעמיק את ההיכרות עם התרבות העכשווית של מושאי המחקר , ובמידת האפשר לספק לאנשי המודיעין " התנסות אנתרופולוגית " , בפרט סיורים בשטח ומפגשים עם נציגי " הצד השני " . במציאות הנוכחית , שבה ידע ותובנות אינם נחלת קבוצות נבחרות , המענה המוצע במאמר עשוי לחזק את הערך המוסף ואת הרלבנטיות של המודיעין . ועם זאת , לא מדובר בנוסחאות קסם שיעניקו למשתמש בהן חסינות מפני משגים . עשייה מודיעינית מקצועית ומדויקת תהיה לעד תלויה גם במנטליות הקולקטיבית ובמבנה האישיות של העוסקים במקצוע זה . לצד טיפוח בקיאותו , איש המודיעין מחויב לאימוץ ערכים של צניעות ושל זהירות , ובעיקר להכיר ברכיב שאליו הטיף דונלד ראמספלד - חתירה לזהות את הדברים שאינך יודע . תודתי לקוראי המאמר שהערותיהם הנבונות סייעו לי בליטוש טיעוניי : אלוף יואב ( פולי ) מרדכי , מתאם פעולות הממשלה בשטחים , אלוף ( מיל ' ) יוסי ביידץ , אלוף ( מיל ' ) גרשון הכהן , תא " ל ( מיל ' ) יוסי קופרוואסר , תא "ל ( מיל ' ) שלום הררי , תא " ל ( מיל ' ) עמוס גלבוע , תא " ל ( מיל ' ) אסף אוריון , תא " ל ( מיל ' ) גיא גולדשטיין , , פרופסור אלי פודה , פרופסור מאיר ליטבק , פרופסור עוזי רבי , פרופסור שאול משעל , ד " ר אפרים קם , ד " ר דן שיפטן , ד " ר חגי אטקס , ד " ר רונית מרזן , ד " ר אלדד פרדו , ד " ר ראובן ארליך , שלמה קשי , זיו שרון , אריה שפיצן , עופר גוטרמן , מיקי סגל , שי שבתאי , אפרת הראל , כרמל גיל ודודי סימן טוב . הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנטי . האנדרטה לחללי ה 11 - בספטמבר 2001 ( הדמייה ) . " טראומה מכוננת " שהועלתה בתחקירים שביצעו גורמי המודיעין המערביים בעניין היעלמות הבנות העומק במודיעין
|
|