|
|
עמוד:
סדאם יוצא למלחמה מה מלמד החומר המודיעיני המסווג ומה התקשורת הגלויה ניתוח העיתונות העיראקית אפשר לא פעם ללמוד מידע חשוב על כוונותיו של שליט עיראק סדאם חוסיין - אבל במקרים אחרים הוא הקפיד לשמור את הקלפים קרוב לחזה אמציה ברעם | פרופ ’ , ראש המרכז לחקר עיראק , אוניברסיטת חיפה ב ” סקירה החודשית ” של אוקטובר 1979 פרסמתי מאמר קצר ובו הבעתי את דעתי , על סמך העיתונות העיראקית , כי סדאם ( צדאם ) חוסיין עסוק מעל לראשו בבעיית האייתוללה ח ’ ומייני , וכי מעבר לתשלום מס שפתיים מאולץ - אין לו זמן ומרץ לעסוק בישראל . זמן קצר לאחר פרסום הגיליון קיבלתי שיחת טלפון מאל ” מ עמוס גלבוע , שהציע לי בשם ראש אמ ” ן , האלוף יהושע שגיא , לבוא לעימות עם הקצינים האחראים לזירה המזרחית והצפונית . מן העימות יצאתי מדוכא ומעודד כאחת . עד שהוצבתי באמ ” ן מחקר ב , 1981 - הייתי קצין שריון במיל ’ . לא היה לי שום מקור מידע מלבד המדיה העיראקית הפתוחה : עיתונים , רדיו , ומדי פעם נאום של סדאם בטלוויזיה העיראקית , שקטע זעיר ממנו שודר בטלוויזיה הישראלית . בדרך מקרה פנה אליי זמן קצר קודם לכן יצחק אורון , ראש מחלקת המחקר של " המוסד " . אורון , ועמו איש המחקר גלעד כספי , ביקשו שאכין סקירה של העמדה העיראקית כלפי ישראל לעיונם של " המוסד " וראש הממשלה . כדי להכין את הסקירה שקעתי למספר שבועות בעיתונות העיראקית ובנאומי סדאם ויועציו , ועל כן הייתה לי הרגשה שהבנתי אותם . אין ספק ששאלת פלסטין הייתה עניין אידיאולוגי ורגשי מרכזי מאוד בעיראק - פלסטין הופיעה כמעט בכל הקשר . במיוחד משך את תשומת לבי נאום של סדאם , שבו הבטיח שבבוא היום הוא יעשה כמעשה נבוכדנצר - ישחרר את פלסטין , יכבוש את ירושלים , יאסור בנחושתיים את כל היהודים ( זול יותר בשנת 686 לפני הספירה משלשלאות ברזל או זהב ) - ויוליכם לבבל לגלות . מיצחק אורון הבנתי שראש הממשלה מנחם בגין נסער ונרעש מההשוואה ההיסטורית הזו . היא ממש הקפיצה אותו , ומאוחר יותר הופיעה בנאום שבו הסביר מדוע החליט להשמיד את הכור העיראקי . עם זאת , כל ההתייחסויות לישראל היו בנוסח של מצוות אנשים מלומדה - מעין הצהרות טקסיות על מחויבות אידיאולוגית עמוקה שאין לזלזל בה , כי בבוא היום היא תמומש , אך ללא השלכה מיידית . גם טון - הדיבור של סדאם ושפת הגוף שלו היו טקסיים . לעומת - זאת , ההתייחסות לח ’ומייני ולאיראן הייתה של שנאה ותיעוב . התקשורת של המשטר הבטיחה יום - יום את חידוש מלחמת קאדיסיה , שבה בשנת 637 לספירה הביסו הערבים המוסלמים את הפרסים הזורואסטרים , מדרום למה שהיום בגדאד . מלחמה זו בישרה את כיבוש פרס בידי הצבא המוסלמי . זה היה הטקסט , והוא נראה לי כהכנת הציבור למלחמה יזומה . הקונטקסט היה ברור אף הוא : יותר מ - % 50 מהעם העיראקי הם שיעים , ובשלהי 1979 כבר היו ידיעות רבות בתקשורת העולמית על התעוררות האופוזיציה השיעית לסדאם ועל העידוד שהיא סדאם חוסיין . רק מפקד משמר הרפובליקה היה שותף סוד
|
|