מודיעין השטח מסייע במלחמה

עמוד:

הוכנו מפות וטבלאות של המתקנים והמחנות של הצבא הסורי במרחב רמת הגולן . שמם , מספר כל מתקן במפות הקוד של צה " ל , מיקומם והיישוב הקרוב אליהם , ייעודם , תיאורם המפורט והמבנים שבהם , דרכי הגישה אליהם . הוכנו טבלאות מיוחדות לציון ותיאור הצירים העולים לרמת הגולן ועל הרמה ציון היישובים שהציר עובר בהם , תיאור הציר ואפשרויות התנועה בו , השליטה עליו , החסימות האפשריות , אפשרויות העקיפה ושטחי המסתור לידו של משימות איסוף . במבט לאחור ידוע כי תרם בכך לכמה מההצלחות הגדולות ביותר של מדינת ישראל . חשוב לפרט עוד על “ המלחמה על המים ” . בראשית שנות ה 60 - התאחדו ארצות ערב לתכנון תוקפני נגד ישראל , התוכנית למנוע מים מלהגיע למדינה הייתה ביטוי לכך . עם הגעת השמועות הראשונות על כוונה זו החלו בענף 1 ללמוד ולחקור את משטרי הזרימה של הנהרות , שיטפונות החורף והמעיינות שהזינו את הירדן בקטעיו השונים . בשיתוף שמחה בלס , אחד מראשי תה ” ל , עובד דגם ההטיה המסוכן ביותר למקורות המים של ישראל , ואת מסקנות והמלצות ענף 1 הביאו לידיעת הפיקוד העליון ; ואמנם , ננקטו כמה צעדים לקראת הבאות . בענף 1 עקבו אחר הידיעות אודות התכנונים הערביים , ובשנת 1964 התחילו ארצות ערב בביצוע בשטח : חפירות וקידוחים להקמת סכרים על החצבני ובמעלה הירמוך , חפירות לבניית תעלות הטיה ומנהרות . במשך שנתיים נקטה ישראל פעולות מניעה לעיכוב ההתקדמות : הותקפו הכלים ההנדסיים הכבדים ששימשו לחפירת התעלות , נפגעו גשרים שנבנו ושעליהם אמורה הייתה לעבור תעלת ההטיה הכלל - ערבית ( שתפקידה היה להעביר את מי החצבני ומי הבניאס ולהובילם אל מורדות הגולן עד התנקזותם לאפיק הירמוך , שעליו רצו לבנות סכרים לאגור את המים המוטים ) . בשנת 1966 נוכחו ארצות ערב להכיר כי לא יוכלו לבצע את פרויקט הטיית המים מבלי להסתבך במלחמה של ממש . הם נטשו את המשך הפרויקט ובמקביל התכוננו למלחמה כוללת נגד ישראל , היא ששת הימים . ניתן להרחיב עוד על פעילותם של המדורים הזירתיים . המעקב המודיעיני והמחקרי אחרי הנעשה בארצות האויב מבחינה צבאית ותעשייתית , הקמתם ופעולתם של מתקנים מרכזיים של פיקוד ושליטה , של ייצור ואחסנה , של שהיית כוחות וציודם מובנים מאליהם . כך בוצעו מעקב ומחקר וכן הוכנו תיקים ליעדים לפגיעה בעת מלחמה או בפעולות תגמול . להלן דוגמא אחת למחקר משימתי מקיף ומתמשך : סכר אסואן , ולאחר מכן הסכר הגבוה של אגם נאצר , ומערך הובלת החשמל למצרים היו נושאים לאיסוף מידע , ולמחקר מעמיק במשך שנים . בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים הותקפו מספר פעמים מתקני חשמל בעומק מצרים . בענף 1 באמ ” ן , בניצוחו של לוץ , וכן במודיעין פיקוד הצפון בניצוחו של קמ ” ן הפיקוד זלמן גנדלר ( ז ’ מקה ) , הוכנו תיקי שטח מפורטים , שהכילו מידע עדכני על מערכי הצבא הסורי ועל היישובים והאוכלוסייה האזרחית ברמת הגולן . הוכנו שלושה תיקי שטח ( גזרה ) לכל אחת משלוש הגזרות של רמת הגולן - צפונית , מרכזית ודרומית . כל תיק הכיל מפות ותרשימים בקני מידה שונים , מ 1 : 100 , 000 - ועד , 1 : 20 , 000 וגם בפירוט רב יותר . הוכנו מפות מיוחדות לסימון הביצורים ( מוצבים ומתחמים מיקום עמדות ארטילריה ונ ” מ , ) , לציון הצירים ( דרכים וכבישים ) , המכשולים , ( מיקוש , גידור , תעלות ומחסומי נ ” ט ) , מתקנים ומחנות , קשר , אוכלוסייה ומקורות המים . התיקים כללו מספר גדול של תצלומי אוויר , פוטוסטטים וטבלאות שונות . הוכנו טבלאות מוצבים של הצבא הסורי , שבהן נרשם כל מוצב שהיה ידוע לצה ” ל : מיקומו , נקודות הציון שלו , תיאור מפורט של המבנים שבו , הביצורים , התעלות , והגדרות , העמדות ותכולתן , והנשק שיוצב בהן - מנשק חי ”ר ועד טנקים ותותחים , דרכי הגישה אל כל מוצב ומוצב , והשטחים הנתונים לשליטתו והשולטים עליו . הוכנו מפות וטבלאות של המתקנים והמחנות של הצבא הסורי במרחב רמת הגולן . שמם , מספר כל מתקן במפות הקוד של צה ” ל , מיקומם והיישוב הקרוב אליהם , ייעודם , תיאורם המפורט והמבנים שבהם , דרכי הגישה אליהם . הוכנו טבלאות מייחדות לציון ותיאור הצירים העולים לרמת הגולן ועל הרמה ציון היישובים שהציר עובר בהם , תיאור הציר ואפשרויות התנועה בו , השליטה עליו , החסימות האפשריות , אפשרויות העקיפה ושטחי המסתור לידו . הוכנו תרשימים של גשרים ומעברים ואפשרויות פיצוצם ; מפות וטבלאות של שדות מוקשים , מיקומם , המוצבים השולטים עליהם , ממדיהם , סוגי המיקוש , תחזוקתם , הגידור ואפשרויות המעבר והעקיפה ; מיקום סוללות התותחים והמרגמות הסוריות , מספר הקנים בכל עמדה ומוצב , תקינותן ומצבן ; מתקני הקשר , קווי הטלפון , תחנות אלחוט ואנטנות ; מקורות המים - מיקומם המדויק , סיווגם , טיב המים , דרכי הגישה אליהם ואפשרויות השליטה עליהם . תיקי הגזרה שהכין מודיעין פיקוד הצפון הכילו מידע מפורט מאוד ועדכני גם באשר ליישובים ולאוכלוסייה ברמת הגולן . בתיקים אלה נרשמו פרטים של כל יישוב ומקום מגורים קטן וגדול , קבוע או זמני : נרשם שם היישוב , הקואורדינטות שלו על המפה , תיאורו , מספר הבתים ומבנים אחרים , אוהלים וסככות , צפיפות המבנים , האם הבתים מרוכזים בגוש או מפוזרים על פני השטח , צוינו האובייקטים הבולטים ביישוב , בין אם בית ספר , תחנת כוח או בניין משטרה , או מפקדה כלשהי של הצבא או המשטרה . נרשמו הביצורים בתוך כל יישוב וסביבו , מתעלה ועד גדרות ושדות מוקשים ומכשולים נגד טנקים . נרשמו הכוחות המוצבים דרך קבע בכל יישוב ומוצב - מכיתת חי ” ר ועד סוללת נ ” מ , יחידות שריון או טנקים בתוך מחפורות . נרשמו מספרי התושבים בכל יישוב , וכן שיוכם האתני ודתם - האם הם סונים , או דרוזים , צ ’ רקסים , כמו כן , נרשם אם היו פליטים של מלחמת 1948 ביישוב , והאם ישבו בנפרד . הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנט .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר