|
|
עמוד:
בתוך 170 דקות , בבוקר ה 5 - ביוני , 1967 הושמד רוב רובו של חיל האוויר המצרי במתקפת פתע אווירית שכונתה “ מוקד ” , שתוכננה בקפידה זה חמש שנים . יותר מ 330 - מטוסים מצריים הושמדו , מתוכם 311 על הקרקע והיתר בקרבות אוויר . בשלושה גלי תקיפה רצופים נמחקו 14 שדות תעופה ו 23 - תחנות מכ ” ם ואתרי נ ” מ , כרבע מטייסי חיל האוויר המצרי נהרגו - והמלחמה הוכרעה . המבצע , שהחל בשעה , 7 : 45 הסתיים בשעה 10 : 35 כשהודיע מפקד חיל האוויר הישראלי מרדכי הוד לרמטכ ” ל יצחק רבין : חיל האוויר המצרי 1 חדל להתקיים ” . לא הייתה זו מתקפת הפתע האווירית הראשונה בהיסטוריה על בסיסי חיל אוויר . הגרמנים תקפו את בסיסי חיל האוויר הפולנים ב , 1 . 9 . 1939 - עם פרוץ מלחמת העולם השנייה , ולאחר מכן ב , 22 . 6 . 1941 - עם הפלישה לברה ” מ . גם בריטניה וצרפת תקפו בנובמבר 1956 את בסיסי חיל האוויר המצרי במסגרת “ מבצע מוסקטר ” . באף אחת מהדוגמאות הללו לא הוכרעה המלחמה בזכות המתקפה האווירית לבדה , ולא הושמד כמעט לחלוטין חיל האוויר המותקף . ההצלחה לא הייתה רק ביחס לעבר , אלא גם ביחס להווה ולעתיד . במקביל למבצע “ מוקד ” תכנן הצבא המצרי מבצע מקביל להשמדת חיל האוויר הישראלי . המבצע לא יצא אל הפועל שכן חיל האוויר המצרי הושמד על הקרקע , אבל גם לאור ניתוח המספר המצומצם של הגיחות ההתקפיות שהוא ביצע , קרוב לוודאי שגם אם היה תוקף ראשון הוא לא היה נוחל הצלחה . ארבע שנים לאחר מכן ניסו הפקיסטנים לחקות את המבצע הישראלי נגד הודו השכנה , אך נחלו כישלון מחפיר . יאק וסברון הגיעו למסקנה כי יתרונם המספרי של חילות האוויר הערביים יחייב את צה " ל לחפש פתרון התקפי , שפירושו הכרעת הקרב באמצעות פגיעה במטוסים בבסיסיהם - בטרם ימריאו ובטרם תבוא לידי ביטוי עדיפותם המספרית ובמקרים רבים גם הטכנולוגית . המשימה הייתה גיבוש תוכנית המתאימה ליכולותיו המבצעיות של חיל האוויר הישראלי ומסוגלת למקסם אותן מול מקביליו העדיפים עליו מספרית סוד הצלחתו של מבצע “ מוקד” חמש שנים טרחו סרן רפי סברון ורס ” ן יעקב (“ יאק ” ) נבו ז ” ל על התוכנית בעבודת נמלים מאומצת . זו כונתה בתחילה “ רות ” , לאחר מכן “ תלם” ובגלגולה הסופי - “ מוקד ” . השניים מצאו לא מעט פגמים בתוכנית הקיימת , 2 והחלו בתחילת 1962 לתכנן אותה מבראשית . מבין חילות האוויר של מדינות ערב , המצרי היה הגדול והמתקדם ביותר . מאות מטוסי הקרב , רובם המכריע מהדגמים המתקדמים ביותר של ארסנל הנשק הסובייטי - מיג 19 , 17 ובעיקר 21 והמפציצים הסילוניים הכבדים טופולב 16 ואיליושין - 28 היוו איום משמעותי ביותר על מדינת ישראל 3 בכלל ועל חיל האוויר בפרט . בדצמבר 1958 הוכנה התוכנית הראשונה בחיל האוויר לתקיפת שדות התעופה של מצרים וסוריה . התוכנית , “ מבצע רות ” , נועדה להשמיד את 4 מירב המטוסים ולפגוע במתקנים , והייתה בוסרית וכללית מאוד . יאק וסברון הגיעו למסקנה כי יתרונם המספרי של חילות האוויר הערבים יחייב את צה ” ל לחפש פתרון התקפי , שפירושו הכרעת הקרב באמצעות פגיעה במטוסים בבסיסיהם - בטרם ימריאו ובטרם תבוא לידי ביטוי עדיפותם המספרית ובמקרים רבים גם הטכנולוגית . המשימה הייתה גיבוש תוכנית המתאימה ליכולותיו המבצעיות של חיל האוויר הישראלי ומסוגלת למקסם אותן מול מקביליו העדיפים עליו מספרית . תוכנית “ מוקד ” פורסמה 5 לראשונה בחוברת שפורסמה בסוף . 1964 היא התבססה על שלושה עקרונות מרכזיים : מודיעין על יכולות האויב , השגת הפתעה מוחלטת תוך שימוש באמצעי הטעיה וחשוב מכל - ריכוז הכוח האווירי . סברון ונבו החלו להפעיל במרץ את כל יחידות החיל כדי לצקת תוכן בשלושת קודקודיו של המשולש הזה . האתגר המודיעיני היה הראשון . יחד עם סא ” ל זאב לירון , קצין המודיעין של החיל , החל איסוף המידע : כלי הטייס בשירות מדינות ערב , יכולת הנשיאה שלהם , טווחי הפעולה , מסלול ההכשרה של הטייסים וחייהם , יכולותיהם המקצועיות בקרבות אוויר ובמשימות הפצצה . נלמדו ערוצי הקשר , מערכות המכ ” ם והשליטה האווירית , נוהלי ההזנק , הפיקוח והיירוט , זמני התגובה של מערכות מכ ” ם והגובה המינימלי שבו יוכלו לאתר מטוסים מתקרבים , וכן 6 פרקי הזמן הדרושים להעברת הוראות ממפקדה למפקדה . לתשומת לב מיוחדת זכו שדות התעופה . הם מופו בקפדנות , שויכו לטייסות המתאמנות בהן , ובייחוד נלמדו פרטי המסלולים , כיווניהם , מידותיהם , התאמתם לסוגי המטוסים ובעיקר החומר שמהם נסללו . להשגת המידע הזה פעל חיל האוויר ברציפות בשנות עיבודה של תוכנית “ מוקד ” . מטוסים הוזנקו למדינות ערב כדי למדוד את פרקי הזמן הדרושים להפעלת מערכות המכ ” ם , הנתונים עובדו כדי למצוא את הפרצות במערכות ההגנה האווירית וברשת ההגנה של תחנות המכ ” ם . מטוסים אחרים , בעיקר ה ” ווטורים ” ארוכי הטווח ושני מטוסי מירז ’ בעל המספרים הסידוריים ” 98 “ ו , ” 99 “ נשלחו לצלם את שדות התעופה . אלה צילמו מגבהים שונים שדות תעופה בכל המזרח התיכון : מדמייר שמצפון לדמשק ועד לקהיר במערב , 7 כולל מפעל 333 של התעשייה הצבאית המצרית , שבו יוצר נשק סודי . תוצאות צילומי האוויר העשירו מאוד את מסד הנתונים המודיעיניים , שליקטו בשקדנות רבה מתכנני “ מוקד ” , בתחום הרגיש ביותר של המבצע - שדות התעופה עצמם . שני גורמים נותרו בעייתיים : שדות התעופה באינשאס שבפרברי קהיר ובאבו סוויר . הראשון היה בנוי ממסלולים רחבים מאוד , פי שלושה מהרוחב המקובל , ואילו בשני נבנו המסלולים מבטון מזוין , שהקשה במיוחד על פגיעה באמצעות הפצצתם . במאמץ רב נפתרה התעלומה של אינשאס : בוני הבסיס
|
|