|
|
עמוד:154
החיים והרוח , המעשירים ומרחיבים דעתו של אדם , עדיין אין לידע זה ודאות בהקניית ערך של " שלמות " אישית וחברתית . לעומת זאת , בידיעת איכויות אפיוני תנועותיו , אפיוני ספירותיו הייחודיות , אופן התחוללותו כאנכי , כישות אדם חי כ " ייחוד ואיחוד בריבוי " , יחידני בנצח , יהיה באפשרותו של היחיד לתרום לעצמו וסביבתו מכישוריו הייחודיים , להעצים את הטוב ואת הרוגע בעצמו ובקהילתו , ולעבור את משך חייו הייחודיים בכבוד ובסביבה אוהבת . כל זאת ללא צורך במרדף אחרי " שלמות " מדומה החיצונית לו ומוגדרת כערך חברתי החולף עם הרוח הנושב . לזה התכוון המשורר ב " יהיו לך לבדך " 194 וב "יפוצו מעינתיך חוצה " , 195 והמשיך אחריו הנביא הרואה : " אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה " . 196 כל זאת מסמכות הטקסט העתיק המדבר אלינו מזיכרון מסורת העבר , מדבר את העתיד לבוא , מדבר כאן עכשיו : " מורה אנכי - היה ויהיה הווה כאן עכשיו" " והרוח עירמה לוטפת עצי הגן מצחקת שרה מחוללת אבקני הפרח אחד מאחד ביעף " 197 194 משלי ה , יז . 195 שם , טז . 196 ישעיהו לה , ה . 197 י ' עתי , משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה , קשב לשירה , תל - אביב – יפו , , 2015 שיר כז .
|
|