|
|
עמוד:131
ממדי ההכרה האנושית לראיית המציאות כמרחב אימננטי אין - סופי של יחסים פועלים - ראייה הנשענת על יסודות חירות הבחירה ועל סופיות הפעולה המחוללים את ממשותה - ומאידך גיסא , אין התפיסה מעקרת את הראייה הטרנסצנדנטית אלא להפך , יוצקת לתוכה את אפיוני ספירות הקבלה הרוחשות כאפיוני תנועה בפלטפורמות גנריות סובייקטיביות , המהוות את התרחשות התופעות הרוחשות וביניהן את האדם כתופעת חיים . מציאות ממשית של חיים על פני הארץ , חיים הנתונים בידינו , באפשרותנו , באחריותנו האישית והקהילתית . הרחבה הכרתית זו היא פתיחת הראייה לקיומו של מרחב בעל ממדים רחבים ורבים " בינינו ובין " האל , מרחב של אין - סוף יחסים רוחשים , אשר בו המציאות היא קונטינגנטית , אפשרית ולא הכרחית . מרחב שיש בו אין - סוף תופעות סופיות . סיפור חיי האנוש הוא כאב מרגע הנגיסה בפרי העץ המעוור , ושירת האדם מנקרת דברה בנצח , חוצבת את מילותיה בלוחות השיש , סורטת את המרחב בחוד דם של תימהון , זועקת עד עכשיו כמשאלתו של פילון לקליאנתס : " משאלה עזה וציפייה , כי השמים יואילו לפזר , או לפחות להפחית , את הבורות הגדולה , על - ידי שיעניקו לאנושות התגלות מפורטת קצת יותר , ויסירו במקצת את הלוט מעל טבעו , תאריו ודרכי - פעולתו של המושא האלוהי " . 150 תפיסת המציאות האנושית מקיפה את כל קהילות האדם באשר הן , כאשר כולן , 151 כל אחד ואחד האדם , ללא הבדל בגיל , מין , גזע , צבע , מעמד חברתי , אמונה , דת , תרבות ומקום מחיה על פני הכדור , כולם מתחוללים במרכבת חיים , כאגד של מרכבות חיים המסנכרנות אפיוני ספירות , אפיוני תנועה לתופעה ממשית אנושית חיה . לא רק 150 דוד יום , דיאלוגים על הדת הטבעית ( תרגום : מ ' שטרנברג ) , ירושלים , , 2000 עמ ' . 172 151 " הרב שלמה בן אברהם אבן אדרת ( הרשב " א ) וביתר שאת אצל המהר " ל , הגורסים מפורשות שמבחינה פיזית , נפשית ושכלית אין הבדל בין ישראל ואומות העולם " , ד ' סורוצקין , אורתודוקסיה ומשטר המודרניות , הקיבוץ המאוחד , , 2011 עמ ' . 176
|
|