|
|
עמוד:103
חלק ד היה ויהיה הווה כאן עכשיו כיצד ההייררכייה הקבלית מושטחת , מתאחה ומאויכת ובפועל אפיוני הספירות פועלים כאן ועכשיו בסינכרון משותף בכל תנועה פעולה ההווה בתופעה . אדני הוא גם השר הגדול : " התערבבו הצבעים אל השחור אל האין אל היש אל האור " 113 לרב אבא , רב יהודה ( חגיגה יב א ) המרחב האימננטי הוא מרחב אפשרי ולא הכרחי , ולכן אפשרי הוא האלוהי . תפיסת המציאות החדשה איננה שוללת את האפשרות של מעבר למרחב , אך לא רואה צורך , מחד גיסא , להבין ולראות מעבר למרחב , מאחר שהמרחב מאפשר הסבר להתרחשות התופעות מבלי " להרוס עולם ישן " המכיל את חוקי הטבע הידועים בהתרחשות 113 י ' עתי , משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה , קשב לשירה , תל - אביב – יפו , , 2015 שיר ג . הקבלה רואה את האור הנמשך האלוהי כשווה בפועלו - כוחו בין כל העולמות . הרמ " ק מעלה את נושא הגוונים , כאשר הוא מסביר בפרדס רימונים שהאור מקבל את צבעו מהכלי ( מהספירות ) ולא מהאור עצמו . אכן כך הוא בטבע עצמו , הצבע נקבע במראה העין , במוח הקולט ומעבד את אורך גלי הפוטונים החוזרים אל העין הרואה , בתוכנו בפועל .
|
|