|
|
עמוד:100
תופעות החרדה והפחד מאפשרות בחירה ב " מארזי אושר " השלובים ב " מארזי אתיקה " תואמים למיניהם , כמעט כמו סמים ממכרים , המיוצרים , מפורסמים ומשווקים בתבניות מסחריות סדורות ומאורגנות לציבור הרחב . אנו רואים כיצד " מארזי האושר " נקלטים בקלות רבה גם בחברות בעלות תרבויות עתיקות יומין , כמו הודו הגדולה , עם מיליארד ורבע תושביה , סין העצומה , אימפריה האוצרת היסטוריה גדולה , מדינות השועטות בעקומות צמיחה ראליות גבוהות לשנה , המשקיעות הון עתק בתשתיות , בתעשייה , בסביבה ובטבע . אנו עדים לתהליך רצחני של תיעוש בין - לאומי , הגירה , הפרטה וניתוק מסולידריות חברתית . מושגים ודפוסים של חברה קפיטליסטית נשפכים ללא כל מבחן , שוטפים את הארץ ונקלטים על - ידי בני - אדם כמושגי " אושר " , כמימוש כמיהה ושאיפה ; התעוררות וריבוי של הקצנה קהילתית בתפיסתה ההייררכית - דתית אוונגליסטית את המציאות , כל זאת תוך כדי שעבוד פוסט - מודרני לבנקים , לחברות אשראי ולחברות ביטוח , שעבוד ל " מכונה הסדורה והמאורגנת " , למערכת מדדים סטטיסטיים כלכליים האמורים לייצב את המערכות הפיננסיות והראליות . תבנית חיים המאורגנת ב " סדר התפיסתי " של המציאות הנשענת על עקרון הסיבתיות והשלמות כאמת מוחלטת . " יש סדר " , " יש שיטה עובדת " , " אין חדש תחת השמש " , " ההיסטוריה חוזרת " במובן הפרקטי המידי . היה אלוהים , יש אלוהים , יהיה אלוהים . הדברים נחתמו מראש , הכול סיבתי , " מכתוב " , דהרמה חתומה . שעבוד ומאבק עם מכונה השואבת ומצמצמת באנרגיית חיים ולפעמים מביאה תהילה של רגע ב "כוכב נולד " או " like " בפייסבוק . ובתוך כל זה , עם התהליכים האלה , משתנות , נסדקות ונשברות מערכות האתיות הקיימות . יש דיונים בהיסטוריוסופיה על ה " טוב וה " רע " כשלעצמם , האם הטוב והרע קיימים אפריורי , בתוך המציאות האונטולוגית וכחלק ממנה , או שקיומם הוא טרנסצנדנטאלי , אידאי טהור , מתת אלוהים מטפיזית , כתפיסתם של פילון , שלמה אבן גבירול , משה די לאון , קאנט , לווינס
|
|