|
|
עמוד:89
השירה , הדיוניסי וההומרי מגיחים ומופיעים במרחב , משנים את היחסים לפעילות חדשה ושונה הבוראת , יוצרת ומשפיעה על האדם והקהילה . זוהי הכרה - תודעה אנושית אונטולוגית בהתהוות . המחוללים מסתנכרנים הדדית ביניהם בכל תנועה ותנועה במצבה במרחב . התופעה במרחב מורכבת מסך משתנה של פעילויות , של תנועות , ובייחוד במערכת חיה , אשר בה התנועתיות מורכבת , ניכרת , נראית . התרחשות התופעות היא אונטולוגית , ואין הבדל בין נפש לגוף או בין רוח לחומר . הנפש היא גוף , והגוף הוא נפש . גופנפש אחד בלבדי , " אחד " הרוחש ופועל במרחב . ל " התנהגות " של נפשגוף היחיד , לסוג של " רוח " היחיד יש " צורניות " , " שכל " , " תקשורת - שפה " , " ניסיון" ושאר האפיונים הרוחשים כתנועות התנהגותיות בדיבור , בתנועה , בצורה וכו ' , המאפיינים את היחיד הקונקרטי - סובייקטיבי באופן הולם ויחידני . הוא יודה , היא דבורה , אנכי הוא אני הוא עצמי . תוכן המידע העדכני הצבור במאגרי הזיכרון ההקשריים , הנמצא רוחש בגופנפש , הוא ה - self - organization הייחודי הרציף , הסובייקטיבי - אונטולוגי . כוליות ייחודית פתוחה ( לא סגורה ואטומה ) המושפעת ומשפיעה בסביבתה , " אנכי " הניתן להעברה ; אמנם לא באופן זהה , אך באופן דומה , בהנחלה - העברה גנרית - גנטית עם מנעד ערכי " טוב " ו " רע " , כחי ופועל דרך הרבייה ( פריון ) והחינוך . האונטולוגיה היא הפעולה הרוחשת עצמה , והפעולה האתית עצמה היא בעלת הקשרי ערך סובייקטיבי . קהילת היחיד מכירה ומקבלת את אותו ערך אתי קטגורי כערך הולם ומתאים אובייקטיבית לתפיסתם את ה " טוב " או את ה " רע " במציאותם במרחב . הערך האתי , הנסמן הגנרי - גנטי הזה , נקלט כערך אובייקטיבי על - ידי יחידי אותה קהילה ועל - ידי הקהילה הספציפית בכללותה . 105 105 להרחבה ראו : הגיונות אמסטרדמיים , חלק ב .
|
|