|
|
עמוד:54
בין לפחות שני " ישים " אונטולוגיים . קיימת תקשורת , גם אם היא לא מודעת או ישירה , המשפיעה על שניהם בהדדיות . " אנחנו " מאששים זה את זה . יש " ידע " הדדי על קיום ה " יש האחר " אל מול ה " אני " . ללא היחס , ללא ה " אחר " , ללא ה " אנחנו " - אין " תנועה - תופעה " . ברם , אנחנו ביחסים בלתי פוסקים מרגע מצת החיות . כבר ביחס הראשיתי בין שתי תנועות יחידות מתקיים אשרור הממשות ההדדית ביניהן . מעצם קיום אפשרות פעולה ממשית כבר קיים המידע המאשרר הדדית , המאשש את ה " יש " זה לזה . אנו מקיימים יחסים ומאשררים לנו את ממשותנו כל הזמן . אנו רוחשים ביחסים בלתי פוסקים ; מרמת הגן והאלל , בין איבריי לבין עצמם , בין איבריי לביני , ביחסיי האישיים , החברתיים והסביבתיים , החי והצומח סביבי . ללא " הם " , ללא ה " אחר " , לא הייתי " אני " יודה , יחידני ורציף , חי ובועט את חיי כייחוד ואיחוד בריבוי . " אנחנו יחד , משמע אני קיים " . האיחוד עם בני מיני , תקשורת - שפה עם עצמי ואחרים שבי , לא פוסקים לאשרר לי את ממשותי וממשותם . יחדיו אנו תופסים ומאשררים זה לזה את פשר התופעות , את פשר חווית הממשות , אשר פעמים רבות גורמת לכאב וסבל , ובפעמים אחרות מציפה תחושה שה " אנחנו " מרגש , עוצמתי , נשגב ואוהב . לתפיסה זו של הממשות , " אנחנו יחד , משמע אני קיים " יש השלכות ממשיות על התרחשותה של אתיקה והסדר החברתי הפועל בקהילות השונות . 61 לתפיסתי , אין " טוב " או " רע " במרחב התופעות , אלא דרך הנחלה גנטית וסימון עדכני של ה " תנועה - תופעה " כ " רעה " או כ " טובה " במנעדיהן על - ידי היחיד מניסיונו הסובייקטיבי בקהילתו ובסביבתו . להרחבה על התרחשותה של אפיסטמולוגיה ואתיקה ראו : י ' עתי , תורת המחוללים והגיונות אמסטרדמיים .
|
|