|
|
עמוד:41
אחריותו של האדם היחיד ( או הקהילה ) למעשיו ומעלה לאין - ספור את שאלת ה " למה " . למה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו ? למה אין הצדק האלוהי מתממש בפועל ? למה בעבר ובעתידו של אותו עבר , בהווה , נעשים מעשי פשע , הרג וטבח בבני אדם חפים מפשע , משנאה וגזענות על - ידי בני אדם " נזר הבריאה " , צלם אלוהים ?! למי ניצוץ נשמתו הקדמונית סובלת יותר - לפושע או לקרבן הפשע ? לרוצח או לנרצח ? הכיצד בתפיסת עולם הרואה את החיים נעים ופועלים מעבר להווה ולעתיד , מעולם חומרי לעולם רוחני , לעולם הבא , ואוחזים בגלגולי נשמות ? וכבר אמר בדור האחרון הרב שך , ליטאי מתנגד חסידי בתפיסתו , שטוב יותר שהיו היהודים הנרצחים ולא הרוצחים , וכנגדו עמד ניצול מחנה המוות ק . צטניק ואמר שלא אלוהים יצר את אושוויץ ולא השטן , אלא אנחנו , בני האדם . התפיסה הקבלית מעצימה את תפיסת היחיד את עצמו אל מול סביבתו בהיותו צלם אלוהים , " ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו " . מזה משתמע שלאל הפועל הבלתי נתפס יש צורה ומהות , שהאדם נברא ונגזר ממנה , ומתאפיינים צורתו ומהותו של יחיד האדם באמצעות אור האצילות האלוהי המתגלם במיצוע הספירות ( "באותו צלם הוא גדל , באותו צלם הוא מהלך " . ( מעמדו של המאמין הקבלי - מיסטי מתחזק ומתגבר בעיני עצמו בהיותו תופס עצמו פועל בשיתוף האל במלאכת הבריאה . 38 הרמב " ם , כבר בפתיחה של מורה נבוכים , אומר : " ואילו צלם נקראת הצורה הטבעית , דהיינו , העניין העושה את הדבר לעצם ולמה שהוא . וזאת אמיתותו באשר הוא הנמצא ההוא " , מורה נבוכים א , אוניברסיטת תל - אביב ( תרגום : מיכאל שוורץ ) , פרק א , עמ ' . 29 39 בראשית א , כז . 40 זהר , חלק ג , קד ע " ב .
|
|