1. הקדמה - שאלת הממשות והשיח בימינו

עמוד:25

שתפיסת הממשות היא תכונת טבע אונטולוגית שטבועה בגוף עצמו , אך הוא נשאר בהבחנה עלומה של " גוף " בעל תפיסה פנימית טבעית של ממשות . ב - , 2008 בניסיונם לאבחן " אני " פנימי ממשי ואוטונומי חקרו פיזיקאים את המבנה הנירולוגי של התפיסה ההכרתית של ה " אני " ( self ) כממשי באמצעות התבוננות בתנועות נירולוגיות שונות הרוחשות באדם . הם הניחו שיש " אני " פנימי זהה לכולם , עלום , גנרי ואובייקטיבי , היודע את ממשות עצמו ( , ( a priori והראו שעליו " בנוי " ה " אני " הסובייקטיבי היחידני . הם יצאו עם תפיסה האומרת : " אני נע , משמע אני קיים " - , " I move , therefore I am " נשענים בניסיונם המחקרי על עקרון הסיבתיות . אכן התנועה חשובה ביותר , אך תפיסתם אינה מעניקה הסבר לתפיסת הממשות הנמשכת של ה " אני " העצמי היחידני . נוסף על כך , אני רואה את עקרון הסיבתיות פועל ב " תנועה - תופעה " ( לחלופין : תנועה , פעולה , תופעה ) אך הוא לא העקרון המחולל הבלעדי והעיקרי בהתרחשות התופעה , אלא מוגבל ומותנה למצב התופעה הרוחשת במרחב . בפרק III ארחיב בהסבר על אופן התרחשות התופעה במרחב ואראה כיצד תפיסת המציאות החדשה הנשענת על אפיוני התנועה , מאפשרת Maurice Merleau - Ponty , The structure of Behavior , Beacon press , Translation : A . 21 L . Fisher , 1966 p . 12 – “ It is within the organism then that we will have to look for that which makes a complex stimulus something other than the sum of its parts " . Synofzik Matthis , Vosgerau Gottfried , Newen Albert , “ I move , therefore I 22 am : A New Theoretical Framework to Investigate Agency and Ownership " , Consciousness and Cognition 17 , no . 2 ( 2008 ) : 411 – 424 . 23 אין ברצוני להרחיב בקונטרס זה את ביקורתי על " עקרון הסיבתיות " ( דטרמיניזם ) ולהסביר את " עקרון המשמעויות הפועלות " ( המכיל את עקרון הסיבתיות ) המחולל לתפיסתי את התופעות בפועל . להרחבה ראו : י ' עתי , הגיונות אמסטרדמיים : פנומנולוגיה של ההכרה , תל - אביב – יפו , דברי הימים , . 2013

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר