|
|
עמוד:23
אראה כיצד התפתחה תורת הקבלה . אתחיל בקטגוריות של אריסטו ובהשפעתן על חכמי מיסטיקה - קבלה קדומים ואתן הסבר על מהותן של ספירות הקבלה . עשר ספירות , כוחות אלוהיים , ההווות את הגוף ואת הרוח החי הפועל את ממשות התופעות באופן הייררכי - דינמי , סיבתי ודואלי . תורת הקבלה עד ימינו מנסה לתת הסבר , מענה ומשמעות לאדם היחיד ולקהילתו , המאמינים בייחוד האל , הלוגוס המכונן של היקום , המשפיע באורו על התרחשות ממשות התופעות , החיים , הן בצורתן הן באיכותן . זוהי תפיסה הייררכית - דואלית סיבתית המחברת באופן דינמי , מורכב ומופשט , את אור האצילות האלוהי עם עולם התופעות הממשי לאורך ציר זמן לינארי מראשית הבריאה לעולם הבא העתיד לבוא . תפיסה המעגנת את פשר הממשות עם הסבר תאולוגי ומטפיזי סמלי . הסבר מיסטי . זוהי תפיסה השונה בצורתה מתפיסתי את המציאות . בהמשך אראה כיצד אפיוני התנועה הם סינכרון של הספירות הקבליות הפועלות ורוחשות בהווה הנמשך בממשות בפועל כאפיוני התנועה , ללא הייררכייה וללא הדואליות של גוף ונפש . הנפש היא גוף והגוף הוא הנפש , חד המה , והסיבתיות היא חלק אחד הפועל בהתרחשות התופעה אך לא הגורם המחולל ומעצב את התופעה בכללותה , תוך חירות בחירה אימננטית בעולם הממשי . כל זאת , מבלי לבטל את האפשרות של אל - לוגוס עלום , ללא צורך באישושו ובמעורבותו לקיומם של חיים הולמים ומופלאים , שזורים בעשיית יצירה בריאה ואצילית . 19 לא ניתן להמשיג את מהות האל - לוגוס בשפת אנוש , מאחר שמושגי לשון תודעת האדם הם בעלי סמליות אנושית . לכן לא ניתן לומר עליו כל תואר או פועל . הדבר אינו מושג לא בשלילה ולא בחיוב , אין הדבר אלא מה שהנו , כפי שאבאר בהמשך .
|
|