|
|
עמוד:12
ברגעי חולשה וקושי של אחדים , משתתפי הסדנה האחרים נחלצים לסייע להם . כפי שנראה בספר זה , הטיפול הקבוצתי מאפשר משחק והדמיה של מצבים מעוררי חרדה , ומאפשר חשיפה נוחה יותר של האדם למה שמאיים עליו . בחלק מהתרגילים , המטופלים משתתפים במשחק שנועד לעורר חרדה אצל אחד מהם ומאפשרים לו להתיידד איתה ולזהות את ההזדמנות שעוררה אותה . בשער הראשון של הספר , הטיפול , מתוארים שבעה מפגשים שבהם לומדים המשתתפים לזהות את החרדה כאירוע שאינו מסכן את בריאותם . הם נחשפים למעוררי החרדה ולמרכיביה ולומדים להתיידד איתם : עם הסימפטומים הגופניים , עם המחשבות והדימויים המאיימים , ועם המצבים או הגירויים הממשיים שמעוררים בהם חרדה . זהו שילוב בין טכניקות טיפוליות של הגישה הקוגניטיבית התנהגותית לבין הקו המנחה הרעיוני האקזיסטנציאליסטי . לפני כל תיאור של פגישה מוצג מבוא קצר המתייחס לרעיונות התיאורטיים הקשורים לפגישה . מטרתו של שלב זה היא להקל את סבלם של המשתתפים ולהכשירם לשלב השני של הטיפול . בשלב השני , ההזדמנות , כל משתתף מזהה ובוחר את ההזדמנות הייחודית שעוררה בו את החרדה . הוא מסיט את וילון החרדה ופוסע כברת דרך קצרה למימוש ההזדמנות החדשה . בכך הוא נוטש גם את תפיסת החרדה כמחלה לא רצויה לטובת תפיסתה כסמן של הזדמנות . השער הראשון , הטיפול , והשער השני , ההזדמנות , קשורים זה לזה ויחד הם מספקים תיאור מקיף ומעמיק של טיפול בחרדה . בסופם מובא סיכום קצר של התהליך הטיפולי ותיאור המעקב המצומצם הנוסף שלי אחרי המטופלים , כשנה לאחר שהטיפול הסתיים . בשער השלישי מובא סיפור אישי של טראומה שעברו מפקד וחייל . מתוארת ההתמודדות שלהם במשך השנים עם הפחדים והחרדות שעוררה הטראומה . סיפור זה ממחיש מצב ברור שבו החרדה מתעוררת בתגובה לאירוע מציאותי מוגדר , והאדם הוא קורבן ממשי של אותו
|
|