|
|
עמוד:7
הקדמה ק צינים וג ' נטלמנים , יהודים מוכשרים , לרוב בני הדור הראשון ליציאה מהגטו , שהגיעו בעידן האמנציפציה לפסגות של הצבא והממשל האוסטרו - הונגרי , נאמנים לכתר ומוכנים למסור את נפשם וגופם למען המולדת הרב - לאומית אשר העניקה להם זכויות שוות – וכפי שהתברר לרובם - לפחות על הנייר . האם בפנינו תיאור קבוצתי של גורל יהודי בעידן של שינויים , של מלחמת עולם המתפורר עם בוא השלום הקצר עד למלחמת העולם השנייה ? האם זה סיפור של משבר זהויות ? של מסלולי שקיעה – אם כי לא אצל כולם – לתוך עולם העובר תהליכים של הקצנה , לעולם הזורק מתוכו את היהודי הנשאר " יהודי " גם כאשר הוא מתנער מזהותו ? המרחב האוסטרו - הונגרי לפני ( ובעיקר אחרי ) 1867 מהווה , אם להשתמש בדברי קרל קראוס , " תחנת ניסוי להרס העולם " . זרעי הפורענות והעתיד לבוא הופיעו כבר בשלהי המאה ה - 19 והגיבורים היהודים של ספר זה – קצינים בכירים ביותר של הצבא הקיסרי והמלכותי בעת מלחמת העולם הראשונה – לא היו מודעים או לא ניסו מספיק להעריך את הצדדים האפלים של סביבתם , גם כאשר הכתובת הייתה כבר על הקיר כדברי מחבר הספר . הם האמינו בחובה לשרת את המולדת – אותה מולדת אשר בסופו של דבר תתרום להשמדת חלקים גדולים של עמם , אותה מולדת בה הם האמינו , סגדו למענה – גם בתור הוקרת תודה על קידומם – אך בשעת מבחן , הסביבה תזכיר להם שיהודי נשאר תמיד יהודי , גם אם הוא היה גנרל מהולל . לפנינו דמויות ססגוניות , סיפורי הצלחה בטיפוס בסולם החברתי ביחד עם הסולם הפיקודי , גורלות שונים , מסלולי חיים שונים – לעתים מקבילים ולעתים שונים אחד מן השני – בתוך אותה קבוצה העומדת במרכז ספר זה . מתוך שבעת הקצינים בצד האוסטרי המוצגים בספר , חמישה גורשו לטרזיינשטט – האם יש גורל יותר סמלי לקצין בכיר יהודי המגורש על ידי הנאצים ? אצל חלקם , כגודל ההצלחה כך גם עומק ההשפלה והנפילה , כאשר רק בשנים האחרונות הועלה זכרם והוחזר כבודם באוסטריה ובהונגריה . ספר זה אינו מהווה ציון " יזכור " לחייל היהודי האלמוני , אלא מצדיע לאותם קצינים מוכשרים אשר נפלו קורבן לאותה " אירופה המהוללת והמקוללת " , ככותרת ספרם של יעקב שביט
|
|