לזכרם

עמוד:

אבינעם נחום נולד בט ' בשבט ת " ש , 19 בינואר 1940 נפטר בי " ז באדר א ' תשע " ו , 26 בפברואר 2016 אבינעם נולד בנתניה , בכור להוריו נעמי וסעדיה נחום , שעלו ברגל מתימן בשנת . 1936 בנעוריו ובגרותו התעניין והצטיין בספורט , ואף שיחק בנבחרת הכדורגל של מכבי נתניה . בשנת 1957 התגייס לצה " ל ובמהרה טיפס בסולם הדרגות . ב 1959 - החל אברהם ארנן בגיבוש הצוותים הראשונים לסיירת מטכ " ל . חזונו היה להכשיר לוחמים מעולים ומצטיינים בסיור וניווט , בעלי ידע בשפה הערבית . אבינעם היה בין ראשוני המצטרפים לארנן , וב 1960 - היה למפקד הצוות השני בסיירת . במלחמת ששת הימים שימש כקצין המודיעין של החטיבה הצפונית , חטמ " ר , 3 והיה שותף בהכנת התשתית המודיעינית בגזרת סוריה . בתגובה להקמת המוביל הארצי החלו הלבנונים והסורים בבניית תעלות להטיית מקורות הירדן , כדי להעבירם מזרחית לכנרת אל הירמוך והירדן . אבינעם הוביל את פקודיו באיסוף מודיעין השדה , שהיה גורם מכריע בסיכול ניסיונות אלה . ב 14 - ביולי 1966 תקף חיל האוויר הישראלי והשמיד את הציוד ואת התעלה שנחפרה . בשנים 1970 - 1969 התמנה אבינעם לקצין המודיעין של חטיבה 401 של השריון בתקופת מלחמת ההתשה בסיני , ומצא את עצמו לא אחת תחת אש בגזרת תעלת סואץ . ב 1971 - יצא ללימודים בביה " ס לפיקוד ומטה . במהלך תקופת לימודיו נשא לאישה את ימימה אוסוביצקי בחתונה שהתקיימה בסיס פו " ם . לאחר מספר שנים חזר לפו " ם כמדריך . בשנים 1973 - 1971 שימש כקצין המודיעין של אוגדה 36 בפיקוד הצפון והשתתף במבצעי פשיטות , כשהפיקוד התמודד עם הטרור שיצא מאזור " פתחלנד " בדרום לבנון . בשנים 1975 - 1973 שימש כקצין המודיעין של מפקדת קצין צנחנים ראשי ( מקצח " ר ) . במלחמת יום הכיפורים ולאחריה שימש כקצין מודיעין בגזרה המצרית , וחצה עם הכוחות את תעלת סואץ למערב התעלה . בהמשך יצא להשתלמות במכללה לביטחון לאומי בארה " ב . היה ע ' קמ " ן פיקוד הצפון מ 1976 - עד , 1978 אז התמנה למפקד ביה " ס למודיעין בבה " ד 15 עד פרישתו מצה " ל . בסוף 1981 פרש בדרגת אל " מ . שירותו בצה " ל נמשך 24 שנים , מרביתן במודיעין השדה . אבינעם בלט כמפקד וחבר מוערך , והיה אהוב על אלפים ששירתו תחת פיקודו . לאחר הפרישה שימש כסמנכ "ל התאחדות הקבלנים ואף הקים וניהל חברות בתחום הבינוי . בשנים האחרונות לחייו התמודד בגבורה ובאופטימיות במחלה קשה , מסרב לתת לה להכתיב את אורח חייו . אבינעם הלך לעולמו ב 26 - בפברואר 2016 והותיר אחריו שלושה ילדים , אסף , תומר ורעות , ושישה נכדים . יהי זכרו ברוך . יעקב ( יעק ) נבו נולד בכ " ח שבט תרצ " ב , 5 בפברואר 1932 נפטר בט ' אייר תשע " ו , 17 במאי 2016 יעקב נולד בפולין ב 1932 - לטולצה ולאברהם ניסנבאום . משפחתו היגרה לקנדה ב . 1935 - הגורם שהשפיע יותר מכל על עיצוב חינוכו היה חברותו בתנועת " הבונים " . יעקב עלה ארצה ב , 17 . 11 . 54 - תאריך שציין מדי שנה , כמו כל יום הולדת . בהגיעו לישראל נשלח להכשרה במעין צבי , שם עבד בבניית בריכות הדגים . בהמשך עבר לקיבוץ גשר הזיו , התגייס לצבא ובמהלך שירותו אותר על ידי שירות הביטחון הכללי והחל לעבוד בו . יעק עזב את הקיבוץ ונשא לאישה את אביבה ב . 1960 - הם גרו ברמת גן ושם נולדו להם שתי בנותיהם . באותן שנים יעקב עבר לעבוד במוסד . ילדיו סיפרו שבבית אסור היה לומר את השם המפורש , ורק בחלוף השנים התברר למי מהם במה עסק אביהם ומה הפירוש האמיתי של היותו " פקיד במשרד ראש הממשלה " . בשנת 1966 נסעה המשפחה לשליחות באירופה ובהמשך בעוד מדינה אירופית , שם נולד לזוג בנם . באותה שנה חזרה המשפחה ארצה , לרמת השרון , וב 1975 - נסעה לשליחות נוספת , בחו " ל . שנות השליחויות עיצבו את המשפחה הגרעינית של יעק מבחינות רבות אך לדברי ילדיו , הוריהם הצליחו ליצור עבורם תחושה של יציבות ושייכות , הנדודים . אף על פי שיעק נעדר מהבית ימים רבים , ילדיו ציינו כי טבעו בהם זיכרון עוצמתי של געגוע לאבא , אך לא חוויה של חסר . אביבה , החזיקה את המשפחה , רוב הזמן לבדה , אבל יעק , כך אומרים ילדיו , היה נוכח בכל רגע . ערכי המשפחה והלכידות שהוא ואשתו הנחילו לילדיהם לאורך כל ילדותם הם אבני היסוד להמשך חייהם ולמשפחות שהם בנו . יעק עבד במוסד עד . 1989 אחד הסיפורים הבודדים משנות עבודתו , שבהם שיתף יעק את ילדיו חלקית , נגע למעורבותו בהעלאת יהודי אתיופיה . הוא היה שותף למבצעים החשאיים בסודן מתחילת הדרך , ראה בעשייה הזו ביטוי עילאי לרעיון הציוני והתגאה בה . מאז 2002 שהו יעק ואביבה בדיור מוגן . יעק חלה במחלת ריאות , שהקשתה עליו בשנותיו האחרונות , אך עד יומו האחרון המשיך " להרביץ " בילדיו ובנכדיו את הערכים שהאמין בהם ושהיוו דוגמה ומופת כל חייו - משפחתיות וציונות . היה בן זוג , אבא וסבא אהוב ונערץ . יהי זכרו ברוך . רס " ן אריה סורקיס נולד בכ " ז אייר תרצ " ה , 30 במאי 1935 נפטר בג ' תשרי תשע " ז , 5 באוקטובר 2016 רס " ן אריה סורקיס נולד בשנת 1935 לפרידה ולדוד בבוקובינה שברומניה . הוא עלה לארץ בשנת 1948 ובשנת 1957 הגיע ליחידה 8200 ( אז ש " מ . ( 2 הוא החל את שירותו ביחידה בבית " ביבי " ביפו כטכנאי מעבדה , תחת פיקודו של דני בק ז " ל . בקיץ 1953 נטל חלק מעשי במעבר היחידה מיפו למקומה הנוכחי . במהלך השנים שירת אריה כקצין טכני במרחב ירושלים והיה שותף בהכנת הבסיסים למבצע קדש , מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים . בשנת , 1977 בהיותו בן , 42 יצא לקורס קצינים , וב - 1988 השתחרר מצה " ל . מאז פרישתו נרתם אריה לשימור מורשת היחידה בהתמדה ובהתלהבות . הוא פעל לשימור המידע על המערכות הטכניות ששימשו את היחידה ויצר מאגר גדול של תמונות וסרטי מורשת . בשנת 2012 קיבל את תעודת יקיר עמותת ש " מ 2 על פועלו . אריה שרד את השואה עם אמו בהיותו בן 6 עד . 10 משך שנים סירב אריה לדבר על השואה . בשנת 1996 הגיעו אליו נציגים מטעם הבמאי סטיבן ספילברג , סיפרו לו שהם מתעדים את שואת היהודים במלחמת העולם השנייה וביקשו שימסור עדות כילד שהיה שם , במסגרת ההכנות לסרט " רשימת שינדלר " . אריה הסכים ומאז החל להופיע ולספר את זוועות המלחמה שעבר כילד . אריה סיפר בין היתר : " בשנת 1941 הייתי בן שש . שבוע לאחר שקיבלנו הנחייה לענוד את הטלאי הצהוב , באו הנאצים ושוטרים מקומיים והצעידו את כל הקהילה לעבר מחנה הריכוז . בגיל שש איבדתי את ילדותי במחנה הריכוז באוקראינה . איבדתי את כל המשפחה למעט אמי ... לא היו משחקים . אף פעם לא אכלתי משהו מתוק ... חשבו על ילד שעומד יום יום מול מכונת הרג , מול שעשועים של הגסטאפו והאוקראינים , שמרוב שעמום שיחקו בירי על אנשים . אחד הדברים הקשים הזכורים לי הוא ערימת הגופות כל בוקר והילדים שמסתתרים ושורדים ... דבר שלא יעלה על דעת בן אנוש " . אריה הופיע עם סיפורו האישי ביחידה ובעקבות פנייתו לקצין חינוך ראשי הוזמן להרצאות רבות ביחידות בצה " ל . כמו כן , הופיע אריה בפני תלמידים וקיבל תגובות חמות , מבינות ומזדהות . הוא היה מגיע עם סרטים ומצגות שהכין ושיתף במשך שעות מפקדים , חיילים ותלמידים בחוויותיו האישיות ובתובנות שצבר כ "ילד שואה " . אריה היה נוהג במיילים שהיה מעביר לחברים לסיים במשפט : Do" What you can , with what you have , where you are " רס " ן אריה סורקיס הותיר אחריו את נעמי ( אשתו ) ואת בנו דוד ונכדיו בן וטל . יהי זכרו ברוך .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר