המודיעין המשטרתי מסייע ללחימה בטרור בתוך הבית

עמוד:

כשהתהליך של המודיעין המסכל ( שב " כ ) לא מגיע לכדי מיצוי . פעולותיה של המשטרה כוללות העמדת מחסומים , ביצוע מעצרי מנע או טיפול בזירות אירוע – בחינת מטען החבלה או הנשק , תחקור עדים ואיסוף ראיות . המודיעין המשטרתי , כפי שהוא קיים בישראל , מהווה בפועל נדבך נוסף ( גם אם אינו מוגדר ככזה ) בלחימה בטרור , המתבצע בתוך הבית . התאמת מודל הפעולה למשטרות במערב אירופה ובארה ” ב , כל מדינה על פי חוקיה , עשויה לסייע משמעותית בלחימה בטרור . באופן מסורתי עוסקת משטרה במתן שירותים לאוכלוסייה ה ” טובה ” , ובמלחמה בפשיעה באוכלוסייה ה ” רעה ” . המודוס אופרנדי המקובל של כל גוף משטרתי כולל נוכחות ותגובה מהירה . הנוכחות נועדה לתת הרגשת ביטחון ל ” טובים ” , ותגובה מהירה נכנסת לתוקף בעת אירוע פלילי . בלחימה בפשיעה בישראל קיים רכיב נוסף – חיכוך יזום . דהיינו , אכיפה מוגברת באמצעות מגע מתוכנן , שיטתי ורציף בין המשטרה לבין העבריינים . באכיפה מוגברת זו ניתן לשלב רשויות נוספות כמו מס הכנסה והמכס . ישנו מכפיל כוח שעשוי לשרת את רשויות המודיעין . הוא נשען על ההנחה שחלק מהטרוריסטים בפוטנציה מתגוררים בשכונות שבהן גרים עבריינים , או שמתקיימים שיתופי פעולה וסיוע הדדי בין הקבוצות העברייניות השונות . לדוגמה , בעבר גנבי רכב מעזה שפעלו בישראל נבחנו כמובילים אל קבוצות טרור בעזה . סיר לחץ זה שיוצרת המשטרה גורם לעבריינים ולמחבלים לעסוק בהתחמקות ממנה ובשרידות - ומקטין את יכולתם לתכנן פעילות עוינת . בעבר גנבי רכב מעזה שפעלו בישראל נבחנו כמובילים אל קבוצות טרור בעזה . " סיר לחץ " זה שיוצרת המשטרה גורם לעבריינים ולמחבלים לעסוק בהתחמקות ממנה ובשרידות - ומקטין את יכולתם לתכנן פעילות עוינת מדינות שונות , כלים שונים הגישה המובילה במשטרות המערב מתחילת 1990 נקראת . Intelligence - Led Policing גישה זו דוגלת בסימון “ יעדים פליליים ” , בקביעת “ נקודות חמות ” ( אזורים בעייתיים ) , בניתוח אירועים פליליים ומידע מודיעיני וכן בשיתוף גורמים קהילתיים ועסקיים . במשטרות אלה ניתן דגש חזק לטכנולוגיה בדמות ויזינט וסיגינט ואילו היומינט הוזנח . משטרת ישראל הייתה חלוצה בפיתוח וביישום המתודה , מאז אמצע שנות ה 70 - וכך אפשרה למשטרות אחרות לקחת רעיונות ולהתאימם לתנאים שבהם הן פועלות . לעניין המודיעין שונה משטרת ישראל מרוב משטרות המערב . ישנם ארבעה הבדלים עיקריים . הראשון , המודיעין במדינות אלה הוא בעיקרו מוכוון-חקירה , ואילו במשטרת ישראל המודיעין מופעל כנדבך נוסף והוא מוכוון-יעדים ונושאי פשיעה . ככלל בחו ” ל התפיסה היא “ מעבירה לעבריין ” , בעוד שבישראל הנדבך הנוסף הוא “ מעבריין לעבירה ” . המשמעות האופרטיבית היא שאיסוף המודיעין במשטרות חו ” ל מתחיל אחרי אירוע פלילי והוא מיועד לסייע בפתרונו , בעוד שבישראל פועל המודיעין המשטרתי על פי תוכנית סדורה וכיסוי קבוע של שטח ושל יעדים . כך ניתן לאסוף מידע מקדים על תכנונים והתארגנויות פשיעה . ההבדל השני נוגע לשימוש בכלים שונים . האזנות סתר , מעקב סמוי , הפעלת סוכנים ומקורות ועוד מופעלים בחו ” ל כחלק מתיק חקירה , והחוקרים נדרשים לבצע את כל הפעולות בתיק . כך יכול להיווצר מצב שבו חוקר עובד ביום אחד כמאזין , למחרת כמתשאל וביום הבא בעיקוב . אין במדינות המערב ארגון ודיסציפלינה של מודיעין משטרתי . לעומתם , בארץ יש מתודולוגיה ומשנה סדורות , קיים מדרג מודיעין משטרתי מקצועי מרמת התחנה , המרחב , המחוז והמטה הארצי . יתר על כן , המודיעין אינו נתפס כמקצוע אחד אלא יש בו חלוקה להתמחות במקצועות השונים על פי הכלים שהוזכרו . ההבדל השלישי הוא הבילוש . בעוד שברוב מדינות אירופה וארה ” ב , המונח “ בלש ” מציין את דרגתו וכישוריו של החוקר המנהל תיק חקירה , בישראל זהו כלי מודיעיני המצוי בכל הרמות והוא חלק ממערך המודיעין . הבלשים הם הכלי שאמור , בין השאר , להתחכך עם אוכלוסיית היעד כדי ללמוד על התנהגותה , על קשרים בתוך הכנופיות ולהפיק מידע נוסף . כוח הבילוש אמון גם על הפיכת מידע לראיות באמצעות חיפושים , מארבים ומעצרים . אגב , במערב אירופה ובארה ” ב יש נוכחות גבוהה יותר של שוטרי סיור , אך אלא אינם מוכוונים לביצוע פעולות דומות וממילא המידע אינו נאגר ומנותח . ההבדל הרביעי , הרזולוציה שבה נאסף ונאגר המידע . “ חיכוך יזום” מאפשר לאסוף מידע ברזולוציה גבוהה ברמת הרחוב . יחידות המודיעין המשטרתי מנצלות את היכולות שמקנה להן החוק לזיהוי אנשים , לתחקורם ובמקרים מסוימים לבצע חיפוש בכליהם . הנחת המוצא היא שכל מגע ואינטראקציה בין גורם אכיפת החוק לעבריין מייצר מידע . הבלשים מתשאלים עבריינים או חשודים בעיקר מחוץ לסביבתם הטבעית וכך הם עשויים לקבל מידע מהותי . מיפוי ומחשוב של מידע דוגמת איפה נמצא אדם , מתי ומה לבש מאפשר להציע חשודים שתיאורם , טביעת אצבעותיהם או די . אן . איי שלהם נמצאו בזירת פשע - והיו דברים מעולם . יתרה מכך , מבדיקות אלו ניתן גם ללמוד על תנועות של חשודים והתחברויות חדשות בין עבריינים , בבחינת “ הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו ” . אם בשכונה מסוימת צעירים החלו לגדל זקן , להתפלל במסגד , להתלבש אחרת , או אם עבריין קנה רכב חדש והוא מתנהג בפזרנות (“ עשה מכה ” ) - הבלשים המסתובבים בשכונות הללו אמורים לזהות ולדווח על כך . מידע זה עשוי לשרת גם גורמי מודיעין אחרים , למשל להצביע על סייענים ולשמש גם כמנוף לגיוס מקורות . מידע שעשוי להיחשב כשולי בשלב הראשון אך תורם בהמשך להרכבת פאזל של תמונת המודיעין , ואף מסייע בבניית הסימנים המעידים . שיטור קהילתי : עוד כלי לצמצום פשיעה תפיסה נוספת , אם כי לא מתחום המודיעין , נוגעת לשיטור הקהילתי . בבסיסה עומדת הנחת היסוד כי הידוק שיתוף הפעולה בין המשטרה לבין הקהילה , בניית שותפויות וגישה פרו - אקטיבית ייצרו מכפיל כוח בהגברת ביטחון הציבור וצמצום הפשיעה . הדבר יקל על זיהוי הבעיות האמיתיות המטרידות את התושבים וייצור סדרי עדיפויות נכונים לפתרונן . לענייננו רותמים את חברי הקהילה “ הטובים ” לדווח על חריגים באזורם . לסיכום , החדרתה של דיסציפלינה של מודיעין משטרתי מחד גיסא , והקצאת כוחות שתפקידם הקבוע הוא התחככות עם אוכלוסיית העבריינים מאידך גיסא , משפרות את האחיזה שיש לגורמי אכיפת החוק ושירותי המודיעין בשכונות שבהן מתגוררים עבריינים ומחבלים פוטנציאליים . מספר השוטרים מהזרועות השונות – סיור , מודיעין ובילוש - יהיה תמיד גדול מכל נוכחות של שירותי המודיעין . ככל שאלה “ ילחצו” יותר , כך יתקבל מידע רב יותר .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר