הערכת המודיעין בין אתיקה לפוליטיקה

עמוד:

מידת היושרה של החוקר , והיא משליכה ישירות על איכות המוצר המחקרי שלו . המעגל השני , החיצוני , הוא הרצון הכללי המתבטא בנורמות המנחות את פעולתה של קהילת המודיעין כחלק אינטגרלי מן החברה והמשטר . הבעייתיות הטמונה בזיקת הגומלין שבין שני המעגלים מצויה במיקומו הפרדוקסאלי של ערך חירות המחשבה במחקר המודיעין . חירות המחשבה היא אחד מערכי היסוד בכל חברה דמוקרטית . הצורך בקיומה ובשמירתה היא נורמה דמוקרטית בסיסית , ובלעדיה נפגעת לא רק החירות האישית , אלא גם נפגמת איכות התוצר המחקרי המודיעיני . חירות המחשבה נגזרת מן האחריות המוסרית . אך כשעוסקים בהערכת מודיעין הנוגעת לסוגיה פוליטית בראש סדר היום הלאומי – חדלה חירות זו מלהיות ערך עליון מופשט . ההקפדה על המשך קיומה הופכת לדילמה קשה . הדילמה נובעת לא רק מכך שהמחקר המודיעיני הוא שימושי ותכליתי , ולפיכך תוחם את " המראתה " של המחשבה המחקרית למציאות . ההשתייכות לממסד השלטוני והביטחוני והעיסוק בנושאים הנוגעים לשאלות קיומיות מגבילים את חירות המחשבה . כל חריגה מחשבתית הסותרת את הקונצנזוס הלאומי בנושאים קיומיים היא כמעט בלתי קבילה . להלכה , כורח מציאות זה סותר את ערך חירות המחשבה ; אך למעשה , מעריך המודיעין חי וחושב במציאות פרדוקסאלית זו . חירות המחשבה חיונית כאוויר לנשימה כדי שימצה עד תומן את מקוריות המחשבה ויכולת ההערכה שלו . כל עוד נושאי המחקר אינם בזיקה ישירה לסוגיות קיומיות שבפולמוס ציבורי – גבולותיה של חירות המחשבה רחבים . אולם במצב שבו לתוצר המחקרי השלכות ישירות על תהליך קבלת החלטות בסוגיות הנעדרות קונצנזוס לאומי , יש סכנה , ולו פוטנציאלית , לעצם קיומו של מחקר מודיעיני כדיסציפלינה עצמאית ובלתי תלויה . הזהירות מלהיות כלי שרת פוליטי בידי הקברניטים או המפלגות הפוליטיות היא נורמה שעליה נשענת עבודתה של קהילת המודיעין בדמוקרטיה . נורמה זו ניתנת להגנה כל עוד אין אילוצים חיצוניים פועלים על מערכת המודיעין , המכרסמים באי תלותה , באמינותה ובמיומנותה . הגבול שבין שירות הממשל בהגשת מיטב ההערכה לבין הטיית ההערכה להצדקת מדיניות הממשל או הכוונתה הוא מטושטש , והפיתוי לחצותו מבלי דעת - גדול . מעורבות פעילה בתהליך קבלת החלטות מדיניות מקנה למעריכי המודיעין תחושה טובה של הכרת ערך חשיבות עצמית . עם זאת , היא טומנת ברבות הזמן סיכון ביצירת הזדהות בין מעריך המודיעין לפוליטיקאי , עד כדי אימוץ אוריינטציות פוליטיות על ידי המעריך . מנגד , שמירת מרחק מגבילה מטבעה את השפעת גורמי הערכת המודיעין על הקברניטים . אם כך , מה עדיף ? הקפדה על שמירת מרחק או הגברת מעורבות תוך סיכון העצמאות הדיסציפלינרית לטובת שיפור תחושת הנכסיות עבור הדרג הפוליטי ? על אי מעורבות ניתן להחליט בעיקרון , ואילו על גבולותיה של המעורבות קשה להחליט . מהרגע שהמערכת המופקדת על הערכת מודיעין מחליטה שלא לסייג עצמה לגבי עקרון אי מעורבותה בסוגיות פוליטיות מרכזיות – שוב אין ביכולתה להגדיר את גבולות מעורבותה , וספק אם לאורך זמן אפשרית מעורבות ללא הזדהות . לעמוד על המשמר מפני הפיתוי מן הראוי כי שתי המערכות , המודיעינית והפוליטית , יהיו מודעות לסכנות כתוצאה מזיקת הגומלין ביניהן . מודעות זו עשויה להניב אופני התנהגות וצעדים שינקטו שתי המערכות לשמירת עצמאותה , אמינותה ומיומנותה המקצועית של הערכת המודיעין . על הקברניטים להיות מודעים לבעייתיות שבהערכת המודיעין לגבי סוגיה קיומית שנויה במחלוקת . הם עשויים להידרש להכריע באיזו מידה יתחשבו בהערכת המודיעין ואיזה משקל ייחסו לה במכלול שיקוליהם . אפשר שיעשו חסד עם קהילת המודיעין אם בחלק מהסוגיות הם יעריכו את המידע הגולמי הלא מעובד וישחררו את גורמי המודיעין מן המטלה להציג הערכת מודיעין מדינית ואסטרטגית . בכך יקטינו הצרכנים את הסכנה לנסיגת האתיקה מפני הפוליטיקה . בתחום הממסדי ניתן להסתייע במבנים ארגוניים שיקטינו את הסכנה לפוליטיזציה של הערכת המודיעין , הגוברת בעיקר בעת מצוקה לאומית . הראשון , ניסוח כללי אתיקה מקצועית של קהילת המודיעין , כפי שמתקיימים בתחומי המשפטים והעיתונות . צוות מומחים יכול לתרום לניסוח כללים לעבודת קהילת המודיעין מול הדרג הפוליטי וכן ליצירת גוף ארגוני שיקפיד על מילויים ויישומם באמצעות מעקב שוטף אחר התוצר המודיעיני בנושאים רגישים . השני , הרחבת סמכותו של המטה לביטחון לאומי , שיחצוץ בין גופי הערכת המודיעין לבין הדרג הפוליטי . זאת בין היתר באמצעות סינון המגעים האישיים בין שתי המערכות והקטנת החיכוך ביניהן , לטובת אמינותה של מערכת המודיעין ועצמאותם של מקבלי ההחלטות . אמצעים אלה ואחרים לא יועילו אם לא יושתתו על החלטה פנימית מוסרית של כל גורמי הערכת המודיעין ברמת הכלל וברמת הפרט - לעמוד על המשמר מפני הפיתוי לערב , מדעת או שלא מדעת , מודיעין ופוליטיקה . הזהירות מלהיות כלי שרת פוליטי בידי הקברניטים או המפלגות הפוליטיות היא נורמה שעליה נשענת עבודתה של קהילת המודיעין בדמוקרטיה . נורמה זו ניתנת להגנה כל עוד אין אילוצים חיצוניים פועלים על מערכת המודיעין , המכרסמים באי תלותה , באמינותה ובמיומנותה יוסי כהן , ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר שמונה לראש המוסד . הרחבת סמכותו של המטה עשויה לחצוץ בין גופי הערכת המודיעין לבין הדרג הפוליטי

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר