מבוא

עמוד:10

ספר זה פותח שערים אל התוצרת הספרותית הענפה של חסידות חב״ד , שעיצבו סופית שני האדמו״רים האחרונים : ר׳ יוסף יצחק ) ריי״צ ( ור׳ מנחם מנדל . ברצוננו לבחון את ההנחה כי בחסידות חב״ד מצוי מידע פנים חסידי , דהיינו קודים הידועים לחסידים ומסייעים להם לקרוא את הכתבים . קורא חיצוני שאיננו בקי בטרמינולוגיה הפנים חסידית עלול להחמיץ מידע החיוני להבנת הטקסטים . נראה לנו כי ההיקף העצום של הקורפוס הספרותי החב״די והיעדר מחקר המתמקד בזיהוי המידע לסוגיו השונים , בארגונו ובהעברתו אל קהל החסידים ואל הכתובים – אלה הם אבני נגף למבקשים ללמוד את חסידות חב״ד . עדיין לא נעשה ניסיון לאתר ולהגדיר את עולם המושגים הפנים חב״די ולהעמיד אמצעים מתודיים לקריאת טקסטים חב״דיים למרות ההיקף הרחב של קורפוס ספרותי זה . ספר זה בא לענות על חוסרים אלה . ניתן לקרוא את הספר בשני אופנים : בדילוג וברצף . קריאה בדילוג תיתן לקורא אמצעי אנציקלופדי להכרת מושגים שיסייעו לו בשעת לימודו את הכתבים החב״דיים . אולם , אין בה כדי ליצור תצרף של עולם מושגים ושל הקשרים ביניהם . קריאה ברצף תוביל את הקורא במבוכי המושגים ובדיונים על אודות אופן קריאת כתביה של חסידות חב״ד עד לקבלת תמונה מלאה של דרך הלימוד העיונית אשר ניסינו לגבש מתוך דבריהם של מנהיגי חסידות חב״ד . ארבעה פרקים בספר . הפרק הראשון – קורפוס הספרות החב״דית – עוסק בשאלת יסוד , והיא זיהוי טקסטים חב״דיים . האם קורפוס זה ניתן להגדרה ולזיהוי ? האם ניתן לזהות קריטריונים לשיוכם של ספרים ושל הוגים לחוג חב״ד ? במענה לשאלה זו ננסה להעלות מאפיינים המאפשרים לראות במידע – חלק מן הקורפוס של ספרות חב״ד . נראה כי שאלה זו היא משאלות היסוד הנדרשות במחקר ביבליוגרפי , היסטורי , הגותי או חברתי על חסידות חב״ד , והיא טרם עמדה ביסודו של מחקר כלשהו . בפרק זה ננפה אפוא את המידע הרב , ונקבע גבולות ברורים לקורפוס הספרות החב״דית . הפרק השני – רכיבי הקורפוס החב״די – עוסק בזיהוי רכיביו של הקורפוס , בהגדרתם ובקביעת מעמדו של כל רכיב בתוך הקורפוס . לא נעסוק בתוכני הרעיונות החב״דיים , אלא בתבניות , כדי לנסות ולזהות את התפתחות המושגים הפנים חסידיים המאפיינים את הסוגות השונות של הספרות החב״דית . לאחר זיהוי הרכיבים השונים ננסה לעמוד על הקשרים ביניהם , על ההבחנה ביניהם ועל משמעותה . ברצוננו לבחון 2 על חוגים רעיוניים ראה מחקרו הקלאסי של שלום שעוסק בחוגי מקובלים ) שלום , זרמים עיקריים ( ומחקריו של שוורץ ) שוורץ , ישן בקנקן חדש ; הנ״ל , פירוש קדמון ( . על הגדרתו של חוג ועל המאפיינים המאגדים שורת הוגים לחוג מובחן ראה : שוורץ , ישן בקנקן חדש , עמ׳ ; 29 – 28 הנ״ל , פירוש קדמון , עמ׳ . 13 – 11

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר