|
|
עמוד:9
מבוא ספר זה מבקש להגדיר ולתאר את עולם המושגים שבאמצעותו נוצקה הגות חב״ד לדורותיה , את אבני הבניין שבאמצעותן היא נבנתה . הספר מבקש להקנות כלים לקריאתם של כתבי חסידות חב״ד כפי שבאו לידי עיצובם האחרון במאה העשרים ; כלים אשר יסייעו לקורא לפתח בעצמו מיומנות קריאה עיונית של כתבים אלו . לא יימצאו בו ניתוחים של רעיונות שמופיעים בחסידות חב״ד אלא בדרך אגב ; לא יידונו בו האלוה או הנפש ) ׳הבהמית׳ או ׳האלוהית׳ (; לא ידובר בו על המשיח או על מנהיגם של חסידים ) ׳הרבי׳ ( או על הקשר שבין חסיד לבין רבו ; אלא יוצגו בו מושגים אשר יאפשרו לקורא להכיר בעצמו את ייחודיותה של חסידות חב״ד . עיקר מטרתו של הספר למלא את החסר בהקניית כלים מתודיים לקריאה עיונית בכתביה של חסידות זו אשר שמה – חב״ד ) ׳חכמה׳ , ׳בינה׳ ו׳דעת׳ ( – מעיד עליה כי במהותה טמון לימוד עיוני של כתביה . במשך שנות קיומה של חסידות חב״ד הצטברה ספרות ענפה פרי עטם של הוגים שהלכו בעקבות ר׳ שניאור זלמן מלאדי ) ; 1812 – 1745 להלן : רש״ז ( . ברשימת הוגים אלה אנו מוצאים שני סוגים : מי שראו את עצמם מנהיגים חסידיים , כאדמו״רים , ומי שלא הנהיגו עדת חסידים , אולם כתבו ספרות בדרכה של חסידות חב״ד . מכלול הספרות החב״דית התרחב עד כי כיום אלפי כותרים נחשבים למקורות ראשוניים אשר ניתן לשייכם לחסידות חב״ד . יתר על כן , איננו עוסקים רק בספרות כתובה , אלא גם במידע הנמצא באמצעי מדיה אחרים הרווחים בתקופתנו ) דוגמת נאומים המוקלטים על גבי קלטות שמע , סרטי וידאו ואתרי אינטרנט חב״דיים ( . אפשר לראות במכלול הספרות הכתובה ובמידע האלקטרוני יחדיו – תוצרים , משהו מוחשי שההוגה יצר . תפקידנו לגשת אל התוצרים כדי לקרוא , לשמוע ולראות . התוצרים החב״דיים כוללים כתיבה מקורית ענפה , נאומים רבים שהועלו על הכתב , דיאלוגים בין מנהיגי חב״ד לבין אחרים ותיעוד התנהגותם של אדמו״רי חסידות חב״ד באמצעי מדיה שונים . 1 תחילתו של הספר בעבודת דוקטור שכתבתי בהנחייתו של פרופ׳ דב שוורץ במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר אילן ושאושרה בשנת תשע " ב . ראה : רוט , הקורפוס .
|
|