|
|
עמוד:13
בזמננו , המצביעה על חלותה החלקית בלבד על זהויות חברתיות ועל התשתית והתכלית האידאולוגיות שלה . מגמה זו מלווה בניסיון ביקורתי לכרוך יחד היבטים נבחרים של חילון ומסורתיות ולפתוח את השיח על טיבן ועל תפקידיהן של זהויות יהודיות מודרניות בישראל בפני אפשרויות אינטלקטואליות וחברתיות חדשות . מחקרים אלה והשפה המדעית המאוחרת שהם מושתתים עליה לא היו מוכרים אמנם ליוצרים העברים שספר זה עוסק בהם . מונחים כמו ‘ חילון ‘ ואפילו ‘ תרבות ‘ הן מילים נדירות בשיח היהודי של מפנה המאה . אף על פי כן הניסיון ההיסטורי שהמחקרים המאוחרים מבקשים לשחזר הוא ניסיונם של אותם יוצרים , ואכן אי – אפשר לעמוד על חדשנותם של יוצרים אלה בלי להבינו . לכן אתייחס מעתה אל החילון ביצירתם כאל מעבר תודעתי , הדרגתי וחלקי , ועם זאת בעל משמעות רדיקלית , מתפיסת כתבי הקודש כ ‘ תורה ‘ לתפיסתם כ ‘ תרבות ‘ . מעבר זה מתגלם כאן בעריכתן מחדש של אגדות חז "ל לפי דפוסי מחשבה מודרניים ( לרוב היסטוריים וספרותיים ) , בתרגומן החופשי ובעיצובן הספרותי של האגדות בכפוף לצרכים אידאולוגיים חדשים ועבור קהל יעד חדש . תהליך זה היה כרוך בשינוי מעמדה המקודש של המסורת הרבנית כיוון שיסודו בדחיקה , ולאחר מכן בביטול של הסמכות המוחלטת של הטקסט החז " לי ובטשטוש הקשריו התורניים וההלכתיים כגון זיקתו לפסוקים , להלכות ולהנהגות רבניות . דבריו של ההיסטוריון היהודי בן הזמן שמעון דובנוב יפים להקשר זה , הגם שהם משקפים פרספקטיבה מעט מאוחרת מזו של מחברי האנתולוגיות הראשונים : בשאיפתנו לחילוניות , להבדלת הרעיון הלאומי מהדת , אין אנו רוצים אלא לבטל את שלטון הדת , אבל לא להוציא אותה מתוך אוצר נכסיה 4 קזנובה , דתות ציבוריות ; רז – קרקוצקין , תאולוגיה לאומית ; שנהב , היהודים הערבים ; אסד , כינון החילוניות . 5 שגיא , אתגר השיבה ; בוזגלו , שפה לנאמנים ; ידגר , המסורתים ; כ " ץ , לעצם החילוניות ; מירון , היסטוריוגרפיה . 6 תהליך זה של דחיקת הדת על מוסדותיה ונציגיה ממרכז הזירה ההיסטורית ומסירת נכסיה לידי גורמים ארציים – אנושיים הוא ביטוי מרכזי לחילון ומאפיין יסודי שלו . ראו ברגר , החופה המקודשת ; צ ‘ דוויק , חילון ; ורבלובסקי , מעבר למסורת ; שביד , היהדות והתרבות ; סימון , האם עוד יהודים ; פונקנשטיין , תאולוגיה ; טיילור , עידן חילוני ; יובל , מודרניזציה וחילון .
|
|