|
|
עמוד:11
יותר של עולמך , ממש כשם שקבלה אמתית של עולמך אינה יכולה להתממש בניתוק מקבלת הבנות שונות מאלה של עולמך , ולפעמים אף סותרות אותן . חשוב להדגיש : אין מדובר כאן בהבנה " ליברלית " נוסח וולטר , העומדת על הזכות הדמוקרטית של הזולת לקיום דעות והשקפות משלו , אלא בהבנה המחוללת שינוי יחס - כזו המקבלת , לא רק מבינה , שהכלת עולם הזולת היא מרכיב הכרחי בקבלת עצמך . ברגע שהסטודנטים המירו את " חירות " ה "בא לי " האגוצנטרית בקבלה דיאלוגית כזו , הלימוד חזר להיות מה שהוא אמור להיות : החוויה האנושית האולטימטיבית של ידיעת עצמך , האפשרית רק כאשר אתה מוכן להקשיב לזולתך הקשבה מלאה , מקבלת . בין אתיקה של מוסר לאתיקה של דיאלוג : למרות " הצדק " שבתביעה החינוכית מ " הדמוקרטים " לקבל את הפרספקטיבה של זולתם , עדיין לא היה בה כדי לאפשר את הדיאלוג עמם . מה שאפשר את הדיאלוג החינוכי עמם הייתה הדרך הרגישה והמקשיבה שבה נוהל הדיאלוג עם הסטודנטים - דיאלוג שבבסיסו קבלה ללא תנאי של הסטודנטים שלי אותם , חרף המחלוקת איתם . דבר זה מאיר את התרומה המהותית ביותר של החשיבה הדיאלוגית לתפיסת המעשה החינוכי - בבסיס המעשה החינוכי לא מונחת אתיקה שיפוטית של " טוב" ו " רע " , אלא אתיקה של קבלה . בעוד שבאתיקה של " הראוי " עלול המוסר להפוך לאמת - מידה הדנה ברותחין את החניך על כישלונותיו ונפילותיו , הנה , באתיקה הדיאלוגית , המוסר נעשה לחלק מהדיאלוג , המאפשר לחניך צמיחה מתוך כישלונותיו ונפילותיו . התוצאה הפרדוכסלית של הבנה זו היא , שגם מימוש " הטוב " שבבסיס המוסר אינו אפשרי באמצעות היגיון " הראוי " , המתנה את " הטוב " ו " הרע " . מימוש המוסר נעשה אפשרי רק כאשר חוזרים אל מה שהינו בסיס תורת המוסר - " הרצון הטוב " הבלתי מותנה , שהוא גם נקודת המוצא של האתיקה הדיאלוגית . שירו הנפלא של יהודה עמיחי , " המקום שבו אנו צודקים " , מיטיב להמחיש את ההבדל בין שתי האתיקות . באתיקת " הראוי " : " מן המקום שבו אנו צודקים / לא יצמחו לעולם / פרחים באביב . המקום שאנו צודקים / הוא רמוס וקשה / כמו חצר " ( עמיחי , . ( 217 : 1977 לעומת זאת , באתיקה הדיאלוגית : " אבל ספקות ואהבות עושים / את העולם לתחוח / כמו חפרפרת , כמו חריש . / ולחישה תישמע במקום / שבו היה הבית / אשר נחרב" ( שם ) . הגיון היסוד של האתיקה הדיאלוגית הוא אפוא הגיון האהבה , כפי שהיא מנוסחת באופן נפלא ב " אגרת אל הקורינתיים " : " האהבה מארכת אף ועושה חסד , האהבה לא תקנא , לא תתפאר ולא תתרומם . לא תעשה דבר תיפלה , ולא תבקש את אשר לה , ולא תתמרמר ולא תחשוב הרעה . לא תשמח בעוולה ,
|
|