פרק ראשון: "לתוך איזו שריפה נקלעתי?"!

עמוד:14

הבורגני העליר ; - לתעשיינים . לסוחרים גדולים וכן לבעלי אחוזות ודומיהם . אולם לא היתה כאן כל הבדלה בין יהודים רלא יהודים ; קבעה הבחינה המעמדית . ואילו כשטח הכיבוש הגרמני בפולין בלט מהרגע הראשון היחס השונה לרעת היהודים בהשוואה לפולנים . שגם הס נימבו עם המדוכאים . וזה היה קיים בעת המימשל הצבאי וגם כשזה הוחלף במימשל אזרחי - ב - 26 באוקטובר - 1939 מימשל של הננראל גוברנאמנט - של שטחי פולין הכבושים שלא סופחו ישירות לרייך הגרמני . כבר בימים הראשונים אחרי כניעתה של וארשה , בראשית אוקטובר , 1939 נזרקו היהודים מהתור לקבלת אררחת צהרלים שחולקה על ידי מוסד סעד גרמני מבאוואריה בשביל תושבי הבירה וארשה שסבלו מהמצור . היתה נם ביזת חנויות ואף דירות 8 פרטיות יהודיות בכמה רחובות , רב ו בדצמבר חויבו כל היהודים מגיל 10 ומעלה לעכרד לשרוולם הימני של הבגד והבגד העליון סרט לבן ברוחב של 10 ם " מ לפחות ועליו '' מגן דודי ' כחול - וכך הפכו היהודים מטרה שאין לטעות בה לכל התנכלות והתעללות אפשרית . מיד לאחר צו ענידת הסרט נעלמו המוכרים היהודים מן הרחובות המעורבים ובמסעדות פולניות רבות הופיעו השלטים " הכניסה ליהודים אסורה " . אז פורסם גם הצו על איסור התפילה בציבור על ידי סגירת בתי כבסת ובתי התפילה הקטנים ( ה " שטיבלך ' ) . וכן לא הופעלה מחדש מערכת בתי הספר לילדי היהודים ואלה שהיו תלמידים כבתי הספר הפולניים לא נתקבלו עוד בהם . 3 העובדים היהודיים הוצאו מכל המוסדות והמפעלים האריים . ' גם בחלוקת הפרידוקטים הקצובים קיבלו היהודים פחות בהרבה מאשר הלא יהודים . אך שיא ההפרדה של היהודים כ ? ן העולם הסובב היה רעיון הקמת הגיטו . שמראשית אפריל 1940 החלו לשקוד על הקמת חומותיו . נם ההתעללות ביהודים גבדלה כליל מן ההתעללות בלא יהודים . זאת היתה התעללות טוטאלית : שותפים היו כה מוסדות השלטון על כל דרגותיהם בפקודותיהם , הוראותיהם ומבצעיהם , שוטריהם וחייליהם וכן האזרחים הגרמנים ובני עמים שבשירות השלטונות הגרמניים . כאן היה הפער הגדול ביותר בין שני אזורי הכיבוש ; יוסף זועזע מביזויו של היהודי בתורת יהודי אצל הנאצים מול השיוויון לפני החוק של היהודי לכל אזרח לא יהודי וכיבוד זכויותיו האישיות והאזרחיות אצל הסובייטים , ביומנו של צ ' רניאקוב . היר ' ר האומלל של היודנראט * בווארשה , הננו קוראים משפט לאקוני , שליד כית הקהילה משתעשעים חיילים גרמניים בגזיזת זקניהם של יהודים אדוקים ואצל רינגלבלום ( מייסדו ומנהלו של הארכיון ההיסטורי היהודי המחתרתי בגיטו וארשה ששמו המוסווה היה " עונג שבת " ) אנו קוראים , שבאחת 16 העיירות נורו למוות 37 יהודים בשל סירובם לקשור סוסים ביריעות של תפילין וכך רשומות אצלו עובדות רבות מאוד על הענות היהודית שאחדות מהן נביא כאן . ברחוב טוואררה , בווארשה , חטפו יהודים מבית המדרש , הפשיטום ערומים וציוום לרוץ בחוץ - והיום הוא אחד מימי דצמבר . מטראם מס ' 4 שהיה נוסע לפראגה ( חלקה של וארשה בצד הימני של הנהר ויסלה ) הוציאו 25 יהודים ; ציוום להתפשט ערומים וסחבום לארמון סמוך והשכיבום על הריצפה ( יהירם - סוף דצמבר ) . בגלל זה שלא היה לה סרט על זרועה - הוכתה יהודיה ברחוב בףלאנסקה . שני יהודים לבושים נאה הולכים כרחוב - עובר שוטר גרמני ומצליף בפניהם כשוט . * מועצת דיהודים שמונתה על ירי הגרמנים .

מעין, שמואל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר