|
|
עמוד:6
ישראל של היום משוסעת . היא מורכבת משבטים - שבטים שיש להם הרבה מן המשותף בצד קווי תיחום ברורים וחדים מדי : ערבים , חילונים , חרדים , דתיים לאומיים , תושבי פריפריה . כל אחת מהקבוצות הללו מחזיקה בחזון משלה למדינת ישראל , גם אם בתוך עצמה היא אינה הומוגנית : בציבור הערבי , למשל , יש מי שרואים בחזונם מדינה דו - לאומית או מדינת כל אזרחיה , ובציבור החרדי אפשר למצוא מי שהיו שמחים לכונן מדינת הלכה . הדמוקרטיה היא המסגרת היחידה שיכולים לשכון בה זה לצד זה חזונות סותרים . היא המסגרת היחידה אשר על פי כלליה אפשר לייצר שיג ושיח ביניהם , ללא אלימות ובמסגרת החוק . דווקא בחברה משוסעת כמו החברה הישראלית המצע המשותף שעל בסיסו יכולה לצמוח הסכמה הוא התרבות הפוליטית הדמוקרטית . והכוונה כאן היא לתרבות הפוליטית של הדמוקרטיה המהותית , החורגת מעבר לעיקרון הפרוצדורלי של הכרעת הרוב והמציבה לנגד עיניה את השמירה על זכויות האדם והאזרח , את ההגנה על מיעוטים ואת כבוד האדם כערכים מכוננים . הקיצונים , " העשבים השוטים " כפי שהם מכונים , המגולמים בדמותו של הרוצח יגאל עמיר אינם האיום האמיתי על הדמוקרטיה הישראלית . הם רק בגדר סימפטום למחלה עמוקה יותר של שלה – היעדר ההפנמה של עקרונות מהותיים של הדמוקרטיה כמו חופש הביטוי , שוויון וכבוד האדם באשר הוא . ערכים אלו עומדים למבחן יום - יומי , אך הם מאותגרים במיוחד במצבי משבר . בשנים האחרונות היינו עדים שוב ושוב לקריסת השיח הדמוקרטי , לחוסר סובלנות כלפי האחר ושונותו , לביטויי שנאה ולמעשי אלימות . רצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים ורצח משפחת דוואבשה בהצתת ביתה בכפר דומא בשנה האחרונה , גילויי השנאה והגזענות כלפי ערבים אזרחי ישראל בזמן מבצע צוק איתן וגילויי גזענות והסתה אחרים . רצח רבין היה תולדה של היעדר ההפנמה של הערכים הדמוקרטיים , בעיקר בחלקים בקרב ציבור הימין הקיצוני , אבל מאז חלחל חוסר תרבות זה , למרבה הצער , גם לתוך שורות נבחרי הציבור . גל של חקיקה אנטי - דמוקרטית שנועדה לפגוע ב " אחר " , להשתיקו ולהדירו מלווה אותנו בשנים האחרונות . די אם נזכיר את חוק החרם , חוק הנכבה ואת האיומים החוזרים לקצץ את כנפיו של בית המשפט העליון בחקיקה עוקפת בג " ץ . אי - הבנה מוחלטת שוררת באשר למהות הפרדת הרשויות , השיח הציבורי הידרדר , והשליחות הציבורית איבדה מהכבוד הראוי לה .
|
|