|
|
עמוד:5
חזון דמוקרטי משותף לחברה אזרחית מקוטבת יוחנן פלסנר 20 שנה אחרי , והמשפט המהדהד מנאומו של יצחק רבין בעצרת בליל הרצח עדיין רלוונטי למציאות הישראלית : " אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית . יש לגנות אותה , להוקיע אותה , לבודד אותה " . רצח רבין הוא נקודת שבר בדמוקרטיה הישראלית , משום שהוא מסמל יותר מכול את כישלונם של האמצעים הדמוקרטיים לתעל את המחלוקות אל הזירה הפוליטית ולהכריע הכרעות הנוגעות לעתיד המדינה בדרכים קונסנסואליות . רצח רבין מסמל את הגישה האלימה האנטי - דמוקרטית , הגישה האוחזת בנשק כדי להרוג דעה . 20 שנה אחרי רצח רבין , ו - % 42 מהציבור עדיין חוששים מפני רצח פוליטי נוסף ( סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית . ( 2015 החברה הישראלית היא חברה שבטית ומחולקת . דומה שהמחלוקות בינינו עדיין עמוקות , וההתכנסות סביב חזון אזרחי משותף טרם נראית באופק . ואף על פי כן הדמוקרטיה הישראלית לא נקברה בליל הרצח . רבין העיד על עצמו בנאומו בטקס קבלת פרס נובל לשלום כי היותו חייל בצבא ההגנה לישראל אפשרה לו להפוך להיות חיל בצבא השלום . באותו האופן טמונה בלקחים מרצח רבין , 20 שנה אחר כך , האפשרות של חיזוק יסודות הדמוקרטיה במקום כרסומם . 20 שנה אחרי הרצח רוב גדול בציבור ( 86 % ) מתנגדים לשימוש בנשק במצבים פוליטיים מסוימים כדי למנוע ממקבלי ההחלטות להוציא לפועל את מדיניותם . התנגדות זו לאלימות יכולה לשמש יסוד לניסוח חזון דמוקרטי משותף לחברה האזרחית המשוסעת , ונדמה שמשימה זו צריכה להיות האתגר המרכזי שלנו היום והלקח שיש ליישם . ניסוח חזון דמוקרטי משותף אין פירושו העלמת המתחים , טאטוא המחלוקות או התעלמות ממגמות קיצוניות . להפך – מדובר בתהליך כואב וארוך של סרטוט קווי השבר של החברה הישראלית ; של חיטוט בפצעים הכואבים שלה , כמו האי - שוויון בין יהודים לערבים ובין פריפריה למרכז ; של העלאת המתח בין תפיסות דתיות לתפיסות חילוניות בכל הקשור לדיוקנה של המדינה ולהכרעות המדיניות אל פני השטח ; ושל דיון בסוגיות הליבה , למשל השליטה בפלסטינים .
|
|