תקציר

עמוד:9

תקציר השאלה העומדת ביסוד הספר שלפנינו היא מהי עמדתו של המיעוט הערבי בישראל כלפי עצם ההגדרה של ישראל " מדינה יהודית " . הרלוונטיות של שאלה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה שמקרב הציבור הערבי בישראל נשמעת בשנים האחרונות ביקורת גוברת והולכת כלפי הניסיונות מצד המדינה לעגן את הגדרתה ככזו . ביקורת זו חוזרת ומושמעת ביתר שאת כל אימת שמתנהל סבב משא ומתן בין ישראל לפלסטינים , אשר עמד בשנים האחרונות בצל הדרישה שהפנתה ישראל לפלסטינים שיכירו בה כמדינה יהודית . הביקורת מושמעת מפיהם של מרבית חברי ההנהגה הפוליטית והאליטה האינטלקטואלית של הציבור הערבי גם בתגובה ליוזמות חקיקה המבקשות לקבוע בחוק את הגדרתה של ישראל כמדינת לאום יהודית . לנוכח מצב עניינים זה עולות השאלות שעליהן מבקש הספר לענות : מהן המשמעויות המעשיות , בעיני הציבור הערבי , הנגזרות מהגדרתה של ישראל " מדינה יהודית " ? האם הסתייגותו של הציבור הערבי מהגדרה זו נובעת משיקולים אידאולוגיים או מסיבות פרגמטיות ? האם הפרשנות הרווחת בציבוריות הישראלית – יהודית להגדרת המדינה " יהודית ודמוקרטית " היא פרשנות לא תקפה בעיני הציבור הערבי בישראל ? מהי עמדת הציבור הערבי כלפי זכות ההגדרה העצמית של היהודים בישראל ? מהן החלופות הרווחות היום בציבור הערבי להגדרה " יהודית ודמוקרטית " , ומהו אופייה הרצוי של המדינה בעיניו ? עיון במגוון מקורות מלמד כי ההתנגדות של הרוב המכריע בציבור הערבי בישראל למתן גושפנקה להגדרת המדינה " מדינה יהודית " מוצאת את ביטויה בשני מישורים — פרגמטי ואידאולוגי . במישור הפרגמטי ההסתייגות מן ההגדרה " מדינה יהודית " נובעת מניסיון החיים המצטבר של אזרחי ישראל הערבים מיום הקמת המדינה ועד היום . העובדה שהם חיים במציאות של היעדר שוויון בין יהודים לערבים במדינה , אשר ביטויו המעשי הוא אפליה בחלוקת משאבים בין שתי קבוצות האוכלוסייה , נגזרת לתפיסתם מן האופי היהודי – ציוני של המדינה . במישור זה צומחת ההתנגדות להכרה בישראל כ " מדינה יהודית " מן החשש שהכרה כזאת תסלול את הדרך להעמקת האפליה של האזרחים הערבים במדינה .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר