|
|
עמוד:11
בצומתי הכרעה מרכזיים בחייהם ומתברכים מפיהם , והם מחזיקים בהשקפת עולם חרדית קלסית בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה . אף שהם אינם בני תורה , הם מכירים בעליונותם הדתית והרוחנית של חברת הלומדים בכלל ושל לומדי התורה האברכים בפרט ( ובתנאי שהם אכן מגשימים את תכליתם ) . אמנם הם אינם מתבטלים בפניהם ( כפי שנוהגים " בעלי הבתים " החרדים ) ואינם כרוכים בחברתם , אך הם מוקירים אותם ובמידת היכולת אף תומכים בהם כלכלית . בהתאמה , הם מעודדים את ילדיהם להיות מלומדי התורה , בתנאי שזהו רצונם הפנימי והאמיתי של הילדים , שאינו תוצאה של אילוץ חברתי או תרבותי . האם מדובר בחרדים ? צורת החיים המודרנית מציגה דפוס התנהלות שונה מאוד מאופי החיים החרדיים המוכרים בישראל ומובילה לזניחת ההתבדלות מרשות הרבים הישראלית וההתכנסות במתחמים גאוגרפיים ותרבותיים סגורים . לנוכח השוני התרבותי המובהק בין מעמד הביניים החרדי ובין החרדיות הקלסית נכון לשאול כבר בשלב זה אם אכן מדובר בחרדים , או שמא אלו יחידים הפורשים מהמחנה החרדי ואין להכלילם בו . רבים יאמרו כי אין זה אלא כינוי נוחות הנובע מהיעדר האומץ להחליף מסגרת . יש שיטענו כי מדובר בתהליך של " פיחות זוחל " , שאף אם כיום ניתן לזהות בו קווים חרדיים , סופו היפלטות מוחלטת מן המסגרת החרדית . אנו סבורים כי החרדיות המודרנית היא חרדית במהותה , משלושה טעמים : ראשית — ההגדרה העצמית . חברי מעמד הביניים החרדי מגדירים את עצמם חרדים . הם עוטים עליהם מרצון סממנים חרדיים חיצוניים , כגון כיפה שחורה או פאה נכרית , המבחינים אותם מן הסביבה שבה הם שוהים רוב היום . במידה רבה הם משלמים מחיר חברתי יום – יומי על השתייכותם לזרם החרדי בגלל הזרות הטבועה המשודרת מחזותם וממנהגיהם . שנית — החזקה באידאולוגיית המעטפת החרדית . מרבית חברי מעמד הביניים החרדי מחזיקים בהשקפת עולם חרדית בסוגיות הליבה החברתיות . הם מתנגדים לאידאולוגיה הציונית , הם מזדהים עם העמדה החרדית בענייני דת ומדינה , ורובם המכריע נותנים את קולם בבחירות לכנסת למפלגות החרדיות .
|
|