|
|
עמוד:14
. 1 גיבוש אמות מידה ( קריטריונים ) : מי יהיה זכאי להצביע מחו " ל ? זו במידה רבה שאלת המפתח . אנו שוללים מכול וכול מתן זכות הצבעה גורפת מחו " ל למאות אלפי הישראלים החיים מחוץ למדינה תקופות ארוכות ואשר ישראל כבר אינה מרכז החיים שלהם , גם אם הם מבקרים בה פעם או פעמיים בשנה לביקורי מולדת . יש לומר כי מדינות מסוימות מעניקות זכות בחירה מחו " ל גם לאזרחים שאין בכוונתם לשוב לחיות במדינת האם , מתוך רצון לשמר את הקשר שלהן עם תפוצתן . לא זו גישתנו . במרוצת השנים אמנם חל שינוי מהותי בתדמיתם הציבורית של ה " יורדים " , מהימים שהם נתפסו כבוגדים ברעיון הציוני וכונו " נפולת של נמושות " . המהגרים מישראל אינם צריכים להתמודד עם יחס ביקורתי כלפיהם כבעבר . עם זאת אנו סבורים שמאזרחים ישראלים שעזבו את הארץ במטרה להשתקע בחו " ל ניטלה הזכות המוסרית להשתתף בבחירות הנוגעות לחייהם של החיים במדינה דרך קבע . חיזוק הזיקה של קהילות מהגרים ישראלים אל המדינה ושמירה על זיקה זו הם יעדים חשובים , אך לא נכון לממשם באמצעות הענקת זכות הצבעה מחו " ל . תיקון החוק באופן שיאפשר לישראלים להצביע מחו " ל אמור לחול לשיטתנו רק על אותם ישראלים שבסבירות גבוהה אפשר לקבוע כי בכוונתם לשוב ולחיות בארץ וכי שהייתם בחו " ל זמנית . ככלל מדובר בארבע קבוצות עיקריות : ( 1 ( " שליחים " עסקיים של חברות שעברו לחו " ל במסגרת מה שמכונה " רילוקיישן " ובני / בנות הזוג שלהם . פעמים רבות מדובר בחברות של השוק הפרטי , מתעשיית ההיי טק או מענפים אחרים , אך גם בשליחי התעשיות הביטחוניות , נציגי חברות התעופה הישראליות וכדומה , שכיום נמנעת מהם האפשרות להצביע מחו " ל . רובם ככולם ישובו לארץ עם תום השליחות . ( 2 ( סטודנטים שלומדים במוסדות אקדמיים מחוץ לישראל . מדובר באלפי ישראלים צעירים אשר ישובו לארץ בתום לימודיהם . לפי פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , בשנת 2011 למדו בחו " ל כ 18 אלף ישראלים ( למ " ס , . ) 2013 אל אלה אפשר להוסיף מאות פרופסורים ומרצים בכירים ( ובני / בנות הזוג שלהם ( שיוצאים מדי שנה להשתלמות מחוץ לישראל במסגרת שנת שבתון .
|
|