ב. התלות באדם קרוב

עמוד:10

בכל הברכות על מצוות התורה גם אם השומע אינו עונה במפורש אחריה , שכן שומע כעונה והרהור כדיבור . לכן במקרה שהמברך מברך גם בשביל עצמו , גם אם רמת חיובו נמוכה מזו של המתברך , יש על מי לסמוך . ובכל זאת , אם אפשר , עדיף שהשומע יענה " אמן " אחר הברכה . בשולי הדיון בדין זה נשאלת השאלה אם אדם יכול ליזום ברכה שאינו מחויב בה כלל וכל כוונתו היא להפוך את השומע לעונה . להבנתי , אפשר לומר שברכה זו נצרכת ביותר , מאחר שברכה הנאמרת למען אחר אינה נחשבת " שלא לצורך " . במקרה שלנו , שבו מדובר באדם שהאפשרות היחידה שלו לברך היא על ידי דיבור של אדם אחר המשמש לו צינור לביטוי רצונו הפנימי , יש חיוב לברך בעבורו , ועל כן הוא גם יוצא בה ידי חובתו . להשלמת התמונה ההלכתית יש לעיין גם במידת האחריות ההלכתית שיש לקרוב משפחה בכל הנוגע לקרוביו . מחויבות זו תצטרף לטענתי שאדם רשאי ליזום ברכה שאינו צריך לה בעצמו . 16 רבי עקיבא איגר , ברכות כ , ב . לדעתו , על פי רבנן ייתכן שהנהנה מן הברכה צריך למלמל אותה , כי דין הרהור כדיבור דמי הוא בדין תורה . 17 ראו משנה , ברכות ח , ח , על העונה אחר ברכת כותי . וכן טור , אורח חיים סימן ריט , בשם אביו הרא " ש ( ר ' יעקב בן הרא " ש , ; 1343 - 1269 קלן וטולדו ) . שכשהמברך אינו מחויב בברכה , על השומע לענות אמן כדי להיחשב כמי שבירך בעצמו . וראו בעניין זה שו " ת יחל ישראל , סימן יב ( הרב ישראל מאיר לאו , נולד 1937 הי " ו ; פיוטרקוב וישראל ) . 18 הרב שרגא פיביש שנעעבאלג ( " בענין שומע כעונה והרהור כדיבור " , זכור לאברהם , תשנ " ז - תשנ " ח , עמ ' שמ - שמג ) דן בשאלה זו וסובר שלא רק שהמברך עובר ב "לא תישא " , אלא גם השומע עובר , כדין שומע כעונה . בכל הכבוד , נראה שהכותב מפריז מעט . אמנם נראה מהמשך דברי בעל " ידיו של משה " ( שם ) שאף הוא סובר שאין יוצאים בכך ידי שומע כעונה ושהמברך עובר באיסור ברכה לבטלה . ראו גם פני יהושע , ברכות מה , ב . 19 ראו שו " ת שאגת אריה , ישנות ו ( בדין אלם בברכות ובמצוות ) ( בעל הטורי אבן ) . הבחנה שוודאי יש לעשות היא בין מי שבירך ברכה לשמה לבין מי שמברך כחלק מטקסט בהצגה ואין לו שום כוונת ברכה . גם אם השומע הוא בדרך כלל כעונה , הרי במקרה כזה — שבו למברך עצמו אין שום כוונת ברכה אלא רק כוונה לאמירת טקסט — השומע לא ייחשב כמי שבירך בזכות אותה ברכה , גם אם " ענה " לה , כיוון שהמברך עצמו התייחס לברכה כאל טקסט חסר משמעות דתית .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר