|
|
עמוד:12
. 2 החקיקה האנטי – דמוקרטית : אשכולות שונים את רצף החקיקה האנטי – דמוקרטית אפשר לחלק לארבעה אשכולות עיקריים ( בהתאם לערך הדמוקרטיה הנפגע ) , הגם שחלק מיוזמות החקיקה נמצאות על התפר שבין שני אשכולות ולאמיתו של דבר יכולות להיכלל בשניהם . האשכול הראשון הוא אשכול חקיקה הפוגעת בשוויון , ובעיקר באזרחי ישראל הערבים . באשכול זה נכללת שורה של הצעות " חוקי הנאמנות " , גם המחוקק , שנבחר בבחירות חופשיות , איננו כול יכול , והכוח שנתנו בידיו הריבון והאזרחים איננו בלתי מוגבל ואיננו שרירותי . כוחו של המחוקק מוגבל על ידי עקרונות יסוד מונעי שרירותיות , כגון העיקרון בדבר מהותו של החוק , שהוא נורמטיבי – כללי ולא פרסונלי או העיקרון שהחקיקה צופה פני עתיד ולא רטרואקטיבית . עקרונות אלה נועדו להגן על האזרחים מפני שימוש לרעה מכוח החוק . הם נועדו גם לשמור על הדמוקרטיה כשיטת ממשל שהאזרחים יכולים לבטוח בה ולתת בה אמון . כאשר חוק מבטא כוח ותו לא וכאשר אין לו זיקה כלשהי לערכי הצדק , אין הוא ראוי לשמו . שיטה המאפשרת חקיקה כזו לא תזכה — ובצדק — בתמיכת הכפופים לחוק . התפיסה שביסוד ספר זה היא אפוא תפיסה של דמוקרטיה מהותית , והיא משקפת את הדין המתקיים בישראל . הכרזת העצמאות , פסיקתו של בית המשפט העליון בראשית ימי המדינה , שעיצבה מגילת זכויות אדם שיפוטית , חוקי היסוד החדשים משנת 1992 שעניינם זכויות אדם וכן יותר מעשרים שנות פסיקה לאורם — כל אלה מלמדים שישראל היא דמוקרטיה מהותית . הטענה שחוק נהנה בהכרח מכשרות דמוקרטית רק משום שתהליך חקיקתו היה כדין היא טענה מופרכת . העמדה שהדמוקרטיה בישראל משמעה חופש בלתי מוגבל של הרוב הפרלמנטרי לעשות כרצונו היא עמדה מהפכנית המבקשת למוטט את יסודותיה של שיטת המשטר שנבנתה בישראל מאז קמה בעמל רב ושהיא אחד מהישגיה המפוארים והחשובים ביותר — דמוקרטיה מהותית . אמנם בהיעדר חוקה אין היא מושלמת , אבל היא ללא ספק מהותית . המאמץ השיטתי לרסק את יסודותיה המהותיים של הדמוקרטיה הישראלית ולהותיר על כנה רק את קליפתה מסוכן ביותר . כל מי שטובת האזרחים וטובת המדינה לנגד עיניו חייב להתנגד לו בכל כוחו .
|
|