ראשית

עמוד:7

ראשית עוזי מלמד ספרים שנכתבים על חינוך עוסקים בסקירת העבר ובהבחנה בין ראוי לשגוי , או בניתוח ביקורתי של המצוי , או במחשבות על הרצוי , או בתחזיות על הצפוי . הספר הזה אינו בוחן את העבר , אינו מעריך את המצוי לטוב או לרע ואינו מנסה להתוות או לחזות את העתיד ( עתיד שמדברים בו ומצפים לו כבר שנים ועדיין הוא מבושש לבוא ) . הספר גם אינו מתיימר לעסוק בחינוך במשמעותו הרחבה . תכליתו אחת : להתמקד במעשה ההוראה והלמידה ולהציג קשת של ‘ פדגוגיות חדשניות׳ ( שכלל אינן חדשות ) המתאפשרות בעקבות התפתחותן המהירה של טכנולוגיות המידע והתפשטותן . ספרים שנכתבים כיום על טכנולוגיה עוסקים בעולם המתפתח במהירות , בשינויים מרתקים , בחידושים שרודפים חידושים . ספרים כאלה הופכים תוך זמן קצר לבלתי מעודכנים . הספר הזה אינו עוסק בטכנולוגיה , אלא בערך המוסף שטכנולוגיות המידע והתקשורת יכולות לתרום להוראה וללמידה . הואיל והתייחסנו לטכנולוגיה כאמצעי לשיפור , לייעול ולגיוון הלמידה , פרקי הספר אינם מסודרים לפי סוגי טכנולוגיות , אלא לפי אסטרטגיות שונות של הוראה ולמידה . האסטרטגיות הללו עומדות ותעמודנה בעינן אפילו אם הטכנולוגיות יוסיפו להתפתח , כפי שקורה גם היום . פיתוחם של אמצעים טכנולוגיים ניידים ואף לבישים יגבירו את הזמינות למידע ; חדירתן ההולכת וגוברת של רשתות חברתיות רק תגדיל את האפשרויות ואת הצורך בלמידה שיתופית ; התפתחות של יישומונים ( אפליקציות ) המאפשרים לכל אחד לעצב יצגן ( אווטר ) של עצמו בתוך עולמות וירטואליים תגביר את יחסי הגומלין החברתיים והלימודיים בין יצגנים ( אווטארים ); פיתוח דמיינים ( סימולטורים ) והפיכת מדפסות התלת - ממד לפופולריות יאפשרו עושר עצום של המחשות , של התנסויות ושל חקר תופעות , חוקים והתנהגויות . כל טכנולוגיה חדשה יכולה רק להוסיף למגוון הדרכים ליישומן של אסטרטגיות ההוראה לסוגיהן . באסופת המאמרים שלפנינו חמישה שערים . במוקד השער הראשון , המהפכה הדיגיטלית והשפעתה על החברה ועל החינוך , סקירת השפעותיה של המהפכה

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר