|
|
עמוד:11
ציבורית היו בזיקה ישירה לתנועת התחייה הלאומית , לתחיית הלשון העברית ולהפצתה , ומכאן להכרת הערך הרב בשמירה על נכסי - הרוח של העם היהודי . למרות התנגדותו הנחרצת של מתתיהו שטראשון לרעיון הציוני , מפני שרעיון ההגירה מרוסיה ישמש , לדעתו , עילה בידי שונאי ישראל לטעון שאין היהודים רואים בה מולדת , הרי שדווקא אישים ציוניים מראשי התנועה הציונית בעיר כיצחק לייב גולדברג ואריה ניישול למשל , היו שותפים להקמת הספרייה על - שמו ולדרך ניהולה . אנשים שנטלו חלק בניהול הספרייה היו משכילים בעלי שיעור קומה , אוהבי - ספר , שחקרו וכתבו בעברית , כמו למשל חוקר התלמוד דב - בר רטנר ( (; 1917 - 1852 הביבליוגרף יעקב בן - יעקב ( , ( 1926 - 1858 הסופר חייקל לונסקי , ספרנה הראשי , ועוד רבים אחרים . ספריית שטראשון פעלה בתקופה בה קמו בווילנה אגודות שדגלו בהפצת התרבות הלאומית והלשון העברית כמו אגודת " התחיה " והחוג " חובבי שפת עבר " , כמו כן פעלו באותה עת מוסדות חינוך ששפת הוראתם הייתה עברית כמו בתי - הספר " יהודיה " ו " תרבות " . כמוסד מדעי מוביל בשמירת נכסי הרוח היהודיים , פעלה אפוא ספרייה זו בתוך מגוון של ארכיונים , מוזיאונים וחברות שקמו ופעלו בווילנה לשם אותה מטרה ולעיתים מתוך זיקה אליה . כמו : " חובבי עתיקות היהודים " ברשות ד " ר ויגודסקי , " החברה להיסטוריה ואתנוגרפיה " מיסודו של ש ' אנ - סקי ( שלמה זנול רפופורט , , ( 1920 - 1863 " חברה מדעית עברית " בראשות הד " ר יוסף רגנסבורג וד " ר ישראל קלויזנר ו " המכון המדעי היהודי " , ייוו " א ( יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט ) . בנוסף לכך , קיימה ספריית שטראשון קשרים עם הספרייה של אוניברסיטת וילנה . הקמתו של מוסד ייוו " א בשנת 1925 סמלה יותר מכל את מעברה של וילנה ממרכז התרבות העברית למרכז התרבות היידית ( " ירושלים דיידיש " ) . למרות שניצני התהליך כבר החלו לנבוט במאה התשע - עשרה למשל בסיפוריו היידיים של א " מ דיק ובעשור הראשון של המאה העשרים בהוצאת הביטאון די וועלט למשל , הרי שבתקופה שבין שתי מלחמות העולם , השימוש בשפת יידיש הלך והתרחב במידה כזאת עד שהפכה להיות " שפת הרחוב והשוק , בית - הספר והבמה בווילנה היהודית " . בתקופה זו שבין שתי מלחמות העולם התפתחה רשת מסועפת של מוסדות חינוך ששפת ההוראה בהם הייתה יידיש וכן צמחה עיתונות ענפה . עיתונים כמו : אונזער פריינד , יידישע צייטונג , טאג , צייט וווילנער טאג ועוד רבים אחרים החלו לצאת לאור . השתרשות היידיש הביאה לעליית קרנה של הספרות היידית ומכאן להתמעטות הקוראים בשפה העברית . כצומת ברב - מערכת ספרותית המשיכה ספריית שטראשון להיות מרכז לספרות תורנית ועברית , אך יחד עם זאת גם לתרבות היידיש וספרותה . בכך שיקפה את המערכת התרבותית של קהילת וילנה שנאלצה כקהילות היהודיות האחרות במזרח אירופה בשל סיבות היסטוריות כמו חילופי שלטון ואוכלוסין , להתנהל בעיקר באמצעות שתי שפות : עברית ויידיש . על - פי הרעיון , שמקורו בזרם הפורמליסטי הרוסי , לא זו בלבד ששתי שפות המתחרות ביניהן כדוגמת הספרות הקנונית העברית וספרות היידיש מהוות אפשרות לפעילותה הדינאמית של מערכת כלשהי , אלא הן מהוות תנאי הכרחי להמשך קיומה ותפקודה במצבים משתנים ולנוכח הצורך להיענות להתעוררותם של צרכים חדשים . בצד התנהלות עצמאית ומקבילה של 6 חיה לאזר , " כתבי - עת ועיתונים יומיים יהודיים בווילנה " , בתוך : יהודה גוטהלף ( עורך ) , עיתונות יהודית שהיתה , הוצאת האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים , תל - אביב , , 1973 עמ ' . 240
|
|