|
|
עמוד:9
אלו שמחפשים שינוי במרחבים הציבוריים ובבית פנימה . אנו חשים שהזמן בשל להענקת כלים נחוצים לנזקקים לשירותיו של הידע האנושי , לעשות בו שימוש חופשי בשוק המחשבה ובשוק הרעיונות , ותוך כדי כך גם לדרבן את החוקרים בשדה החינוך לשוב ולמקד את השיח החינוכי בשאלות מהותיות לחברה הדמוקרטית . כדי להשיג מטרה זו אנו עורכים את הסדרה כך שתישא הן את הפוטנציאל לעורר מחדש את השאלות המהותיות לשיח החינוכי והן אופי שיאפשר לכל פרח הוראה , לכל מורה ולאנשי חינוך , כמו גם להורים ולאנשים החפצים בשינוי חברתי , לעשות בה שימוש . מסיבה זו אנו עורכים אותה כך שתתאים לקהלים שונים . אנו מכוונים לשפה פשוטה , להצגת הרעיונות העומדים בבסיס התיאוריות מראשיתם , ולדיונים מעמיקים יותר , המבוססים על ההסבר הפשוט המובא בהתחלה . סדרה זו היא סדרת מבוא . משמעות הדבר היא שמתורתו של כל הוגה המוצג בה נביא רעיונות מרכזיים , אך בשום פנים ואופן לא את כל ההגות . כל אחד מן ההוגים וההוגות שנביא כאן כתב ספרים רבים ומאמרים רבים , רבים מכדי שנוכל להקיף במסגרת זו . במסגרת זו נביא סוגיות מרכזיות , שיש באפשרותן להאיר על היחס של הקורא והקוראת אל המציאות בה הם חיים , ואשר הטיפול בהן מתלכד לכלל אמירה ברורה וקוהרנטית , חוצה גבולות וזמנים , כמו גם תחומי ידע , אודות המעשה החינוכי . ההצבעה על התובנות המשותפות של פילוסופים , פסיכולוגים ואנשי חינוך בזמנים שונים , ובמקומות שונים בעולם , בנוגע לדרכים לגידולו של אדם היא תרומתנו לשיח האקדמי בשדה החינוך . אנו מתחייבים לכך שהדברים שנביא כאן אינם סותרים רבדים אחרים בעבודותיהם של ההוגים , או לפחות למאמץ עילאי להגיע למצב זה . כוונתנו אינה ' לשפוך חומרים ' אל מוחם של הקוראים , ולא להציף אותם בפרטים ביבליוגרפיים רבים , אלא לפתוח בפניהם דרכים למחשבה , באמצעות היכרות עם טקסטים קנוניים שעיצבו את תפיסות החינוך במאה העשרים ובמאה העשרים ואחת . עם סיום הקריאה בספרינו לא תוכל הקוראת , ולא יוכל הקורא , לנפנף בבקיאות יוצאת דופן בכתביו של הוגה זה או אחר , אך אנו בהחלט מקווים שהם יוכלו לרכוש עמדות חדשות ותובנות חדשות בנוגע לאופן הנכון לגדל
|
|