תקציר

עמוד:4

תקציר גיל 18 הוא נקודת מפנה בחייהם של צעירים , שכן מבחינה רשמית , בעיני החברה והחוק , הם הופכים לעצמאים ואחראים ונדרשים לפלס לעצמם את הדרך אל תוך חייהם הבוגרים . מעבר זה כרוך בבחירות מורכבות , המהותית שבהן קשורה לכניסה למעגל העבודה או הלימודים העל – תיכוניים . מחקרים מראים כי צעירים רבים אינם משתלבים באחת משתי המסגרות ונותרים מחוץ למעגל התעסוקה או הלימודים . רק מעט מחקרים ישראליים עוסקים בתופעה הזאת של חוסר השתלבות , המכונה בשפה המקצועית " חוסר מעש " , ורובם מסתפקים בתיאור כללי שלה . המחקר שלפנינו ממלא את החלל . הוא מתאר את התופעה בקרב אוכלוסיית הצעירים הערבים בישראל ובוחן את הגורמים שיכולים לנבא אותה . במסגרת המחקר נערך סקר במדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית בישראל בצפון ובמרכז בקרב בני 23 - 19 ( סך הכול : 442 משתתפים ) . מהתוצאות עולה : ( 37 . 2 % ( 1 מהמשתתפים במחקר דיווחו שהם לא משולבים בשום מסגרת פורמלית , מתוכם 51 . 6 % אינם מוצאים עבודה . ( 2 ) השוואה בין קבוצת חסרי המעש לקבוצת העובדים / לומדים מלמדת על לא מעט הבדלים במאפיינים האישיים ( למשל , מגדר , גיל והשכלה ) נוסף על הבדלים בגורמים שקשורים לנגישות כגון גישה לרכב פרטי , שליטה בשפה העברית ואינטראקציה עם אוכלוסיית הרוב במדינה . ( 3 ) מודל הרגרסיה מראה כי מאפיינים אישיים כגון מגדר , השכלה והשכלת האם יכולים לנבא את הסטטוס " חסר מעש " . ( 4 ) גם משתנים שמרמזים על נגישות ואינטראקציה עם הרוב היהודי נמצאו מנבאים את הסטטוס " חסר מעש " . כלומר , הסיכוי שצעירים מהקבוצה הזו ידווחו על עצמם שהם הגישו מועמדות לעבודה אצל מעסיק יהודי או שהם בעלי גישה לרכב פרטי או שהם מגיעים בתכיפות גבוהה ליישובים יהודיים נמוך לעומת הסיכוי שצעירים ערבים עובדים או לומדים ידווחו כך . תרומתו של המחקר הזה בכך שהוא מעלה אל פני השטח את קיומה של תופעת חוסר המעש בקרב אוכלוסיית הצעירים הערבים בישראל , מרחיב את הידע הקיים עליה ועל הגורמים שבכוחם לנבא אותה ומלמד על הדרכים שהצעירים הערבים עצמם מציעים כדי לעזור להם לצאת ממעגל חוסר המעש .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא