א. הקשר שבין מוצא למצבי האי-הלימה

עמוד:13

המשתנים של השכלה ותעסוקה במובלעת הכלכלית הערבית משפיעים באופן דומה . אפשר לראות , למשל , שגם השכלה נמוכה או תעסוקה במובלעת הערבית מקטינות באופן ניכר את הסיכוי להיות בעל השכלת יתר קיצונית . מאחר שלאוכלוסייה הערבית שכיחות גבוהה יותר בקטגוריות אלו , סיכוייהם להיות בעלי השכלת יתר קטנים משאר האוכלוסיות . לפיכך ניתן לומר כי אם לאוכלוסייה הערבית הייתה אותה רמת השכלה ואותו שיעור מועסקים בשוק הכללי כמו לשאר קבוצות האוכלוסייה , ההסתברות שלהם להימצא במצב של השכלת יתר קיצונית הייתה עולה ביחס לשאר קבוצות האוכלוסייה . בשקלול סך ההשפעות של המשתנים שנוספו במודל 2 מתברר שאלמלא הפערים בין הקבוצה הערבית לקבוצות היהודיות במשתנים אלו , האוכלוסייה הערבית הייתה סובלת מהשכלת יתר קיצונית יותר מכל הקבוצות היהודיות , מלבד האוכלוסייה מברית המועצות לשעבר , שהפער בינה לבין האוכלוסייה הערבית אמנם הצטמצם אך לא נעלם . תרשים 1 מציג תוצאות אלו בדרך תמציתית — הוא מציג את ההסתברות ( המנובאת מהמודל ) להשתייך לכל אחת מקטגוריות האי – הלימה בהינתן השתייכותו של פרט לקבוצת מוצא מסוימת כאשר כל שאר המשתנים במודל מקובעים על ערך מסוים , זהה בכל הקבוצות . ובכן , קודם כול אפשר לראות ש – 3 מהקבוצות היהודיות — מזרחים , אשכנזים ויהודים דור שני — מציגות דפוס דומה יחסית , אם כי נראה שלמזרחים הסתברות גבוהה יותר להיות בעלי השכלת יתר קיצונית וסיכויים נמוכים יותר להיות בעלי השכלת חסר קיצונית בהשוואה לשתי הקבוצות היהודיות הוותיקות האחרות . שנית , מהנתונים עולה שלפרט מברית המועצות לשעבר יש ההסתברות הגבוהה ביותר להיות בהשכלת יתר קיצונית ומתונה ; בהתאם לכך הוא גם בעל הסתברות קטנה להיות בקטגוריה המותאמת ובקטגוריות של השכלת חסר . שלישית , הקבוצה הערבית מציגה דפוס דומה לזה של האוכלוסייה מברית המועצות לשעבר , אם כי הפערים ביניהם לבין הקבוצות היהודיות הוותיקות ובין הקטגוריות השונות של האי – הלימה קטנים יותר . אפשר לראות , למשל , שלאוכלוסייה הערבית יש סיכוי גבוה יחסית להיות בהשכלת יתר , אם כי לא גבוה כמו הקבוצה מברית המועצות לשעבר , וסיכוי נמוך מאוד להיות בהשכלת חסר . 6 להסבר נרחב על המשמעות של כלכלת המובלעת הערבית בישראל והשפעותיה ראו Khattab , . 2002

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר