|
|
עמוד:9
שלהם סווגו כבעלי " השכלת חסר קיצונית " . לעומת זאת פרט סווג כבעל " השכלת יתר קיצונית " במצב ההופכי למצב זה , כלומר במקרה שלפרט יש תעודה העולה בשתי רמות לפחות מהתעודה הנפוצה במקצוע שלו . פרט בעל תעודה הנמוכה ברמה אחת בלבד מהתעודה הנפוצה במקצוע שלו סווג כבעל " השכלת חסר מתונה " , ואילו פרט המחזיק בתעודה הגבוהה ברמה אחת מעל התעודה הנפוצה הוגדר בעל " השכלת יתר מתונה " . בקטגוריה האחרונה נכללו הפרטים בעלי ההשכלה המתאימה להשכלה הנפוצה במקצוע שלהם . הכנסה . המשתנה הכנסה נקבע על פי הכנסה חודשית ברוטו מעבודה ( לפני מיסוי וקבלת קצבאות ) . העברנו את ההכנסות האלה טרנספורמציה של הלוגריתם הטבעי . כמו כן , הכנסות חיוביות קיצוניות , שהן מקרי קיצון ( האחוזון ה – , ( 0 . 1 קודדו מחדש כדי להתאימן להכנסה הגבוהה ביותר של האחוזון מתחתן . המשתנים הבלתי תלויים קבוצת המוצא . הוגדרה על ידי פיצול כלל האוכלוסייה ל – 7 תת – אוכלוסיות , שההבחנה ביניהן נקבעה על ידי שילוב של ארץ לידת הפרט , ארץ לידת האב , דת ושנת הגירה ארצה : פרט הוגדר " מזרחי " כאשר הוא או אביו נולדו במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה ודתו יהודית ; " אשכנזי " — הוא או אביו נולדו במדינות אירופה , אמריקה ושאר הקולוניות הבריטיות ודתו יהודית ; " יהודי דור שני " — אביו נולד בישראל ודתו יהודית ; " עולה מברית המועצות " — פרט שנולד במדינות ברית המועצות לשעבר והיגר לארץ לאחר שנת ; 1990 " ערבי " — דתו מוסלמית , דרוזית או נוצרית ( בתנאי שארץ מוצאו אינה ברית המועצות לשעבר או אתיופיה ) . תעסוקה בכלכלת המובלעת הערבית . פרט שהוגדר " ערבי " ודיווח כי הוא עובד במקום המגורים שלו ואינו גר באחת מהערים הגדולות בישראל הוגדר " עובד בכלכלת המובלעת הערבית " ; כל השאר הוגדרו " לא עובדים בכלכלת המובלעת הערבית " . תעסוקות שכיחות בציבור הערבי . מועסקים באחד משני משלחי היד הנפוצים ביותר בקרב הציבור הערבי הוגדרו " מועסקים בתעסוקות השכיחות בציבור הערבי " ; ואילו כל השאר הוגדרו " לא מועסקים בתעסוקות אלו " . 3 הפירוט בנוגע להגדרה ולמדידה של שאר המשתנים שהשתמשנו בהם יינתן על ידי המחברים על פי דרישה .
|
|