|
|
עמוד:11
יצירה שהרצל כינה " יצירת שעשועיו של רנאן " , ואליעזר בן - יהודה תיאר אותה " כספר מהולל " . על התרשמותו מהספר כתב גולדציהר : " אנשים בעלי כבוד אינם משתמשים בסגנון כה נפוח כדי להפריך בו אמיתות " ; ואולם , למרות דברי הביקורת הבוטים האלה , העיד על עצמו שכתב את הרצאת הזיכרון " באהבה גדולה ובמעורבות פנימית עמוקה " , והיא נמנית עם מחקריו החשובים בנושאים כלליים . גולדציהר נשא את הרצאת הזיכרון ב - 27 בנובמבר 1893 בערב ודן בה רק בחלק ממכלול מפעלו המחקרי הענף של רנאן ובתרומתו לדיסציפלינות כמו בלשנות , אפיגרפיה , היסטוריה של עם ישראל הקדום ועוד . למחרת ההרצאה הוא כתב ביומנו בסיפוק , שהעיתונות ההונגרית דיווחה כי ההרצאה התקבלה ב " תשואות סוערות " , והביוגרף שלו , רוברט סימון , כותב שהייתה " הרצאה מבריקה " . גולדציהר השקיע מאמץ גדול בכתיבת המסה , כפי שאפשר לראות מרשימת הקריאה שלו . אי אפשר שלא לתהות למה נעתר גולדציהר לשאת את הרצאת הזיכרון , אירוע המחייב בדרך כלל לומר דברי שבח ולחסוך בדברי ביקורת , ואף הרחיב אותה למסה , העיד על עצמו שכתב אותה " במעורבות פנימית עמוקה " , וקבע שהיא נמנית עם מחקריו החשובים בנושאים כלליים . ננסה לענות על התמיהה הזאת , אך תחילה ראוי להציג את גולדציהר ולדון בשאלה מה מקנה חשיבות וערך למסת הזיכרון שלו על רנאן . החשיבות והערך של דבריו נובעים מכך שגולדציהר היה מגדולי חוקרי האסלאם בדורו ונחשב לאחד מאבותיו של חקר האסלאם ( Islamwissenschaft ) כמדע היסטורי . המזרחן וחוקר המקרא אברהם שלום יהודה ( 1951 - 1877 , Yahuda ) שהיה מתלמידיו , כותב עליו כי רק מעטים הקיפו כמוהו " את כל מרחבי המדעים השמיים לכל פרטיהם " , ובתחומים רבים היה 16 הרצל ( עניין היהודים ) , עמ ' . 347 שני הכרכים האחרונים של המפעל הזה ראו אור אחרי מותו של רנאן והם מסתיימים במלכות דוד ושלמה . 17 הצפירה , גליון , 1892 , 131 עמ ' . 535 תרגום של ידיעה על ריאיון עם רנאן בפריז , של כתב העיתון היהודי - רוסי נווסטי ( . ( Novosti הספר בתרגומו לרוסית היה פופולארי בקרב קהל הקוראים היהודי ברוסיה הצארית . 18 יומן , עמ ' 153 ו - . 159 Simon , Ign á c Goldziher , 1986 , p . 86 19 Becker , " Ignac Goldziher " , pp . 214 - 222 20
|
|