מבוא

עמוד:7

מבוא אמר רי שמעון בן גמליאל לסבי עברו : צא וקח לי מאכל ט / ב מן ה ₪ ק . יצא ולקח ל \ לש * ן . אמר לו : צא וקרו לי מאכל דע מן השוק . יצא ולקח לו לשון . אמר לו רשב " ג : מפני מה [ עשית כך ]? אמר לו : ממנה הסזבה וממנה הרעה . כשהיא 10 בה - אין טובה ממנה , וכשהיא רעה - אין רעה ממנה . ( ויקרא רכה לו ; , א ) הלשון הטובה איננה אלא חופש הביטוי , " ציפור הנפש של הדמוקרטיה " ( כביטויו של הנשיא אגרנט ) ושל היהדות גם יחד . זו שבועדה להפרות את המחשבה > לכוון את המעשה , לחקור דלבטא את האמת ; כשהיא טובה - איז טלבה ממנה , אך הלשון יכולה להיות גם רעה : " חצי גיבור שנונים " - מה ראה למושלם כחץ מכל כלי זין ? אלא כל כלי זין מכים במקומם , וזה מכה מרחוק . כך הוא לשון הרע : שאמור ברומי ומכה בסוריא . ולא ככל גחלים . אלא גחלי רתמ ' ם . ^ כל גחל ' ם כבים מבפנים , אבל גתלי רתמים , אף על פי שהוא כבה מבחוץ , עדיי ) הוא בוער מבפנים . מעשה ברותם אחד , שהציתו בו את האור , והיה דולק ^ מובה עשר חודש . חורף וקיץ וחורף ( בראשית רבה צה , יס ) . פגיעתה של לשון הרע קשה עד מאור , מרה כלענה , צורבת בעמקי הנפש . הליבה של חוק איסור לשון הרע , התשכ " ה - , 1965 היא האיזון בין זכות היסוד לחופש הביטוי לבין זכות היסוד לשם טוב , שני אלה '' גגזרים מאותה זכות יאסי עצמה - מכבוד האדם . שני תאומים אלה - השם הטוב וחופש הביטוי - מתרוצצים בקרבה של הדמוקרטיה . לעתים הם

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר