|
|
עמוד:10
הדברים , אלא מפני שהוא שואף , במודע או שלא במודע , שכך יראו אותם גם קוראיו . קשה , כמובן , לצפות מאדם שיהיה אובייקטיבי לחלוטין לגבי עצמו , אך השתדלתי כמיטב יכולתי שלא להיקלע למבוך הדילמי הזה , והקורא ישפוט אם עמדתי במשימה זו . השאלה הראשונה שניצבתי בפניה היתה , איזה שם לתת לספר . כותרים כמו " זיכרונות " , " חיי " , " יומן " , נראו לי נדושים להפליא , והם גם " משומשים" עד לעייפה . " בראשית " ו " דברי הימים " יכלו אולי להתאים , אך שמות אלה כבר היו תפוסים ... בעצת עורכי , רמי טל , החלטתי בסופו של דבר שהשם המתאים והנכון ביותר יהיה " דיפלומט " , פשוט כך - ללא ה " א הידיעה - לבל יישמע יומרני . יכול לבוא מישהו ולתהות : אדוני , הרי הספר שלך משקף מסכת חיים שלמה - ושגריר היית רק חמש שנים , אז מדוע " דיפלומט " ? התשובה היא שדיפלומטיה איננה רק מקצוע ( וגם בצד המקצועי יש יותר מהיבט אחד ) אלא גם תכונת אופי , כושר התנהגות ודרך להתנהלות עם הבריות , מציאת נתיבים להבנת הזולת , לא רק בעניינים פוליטיים ומדיניים , ואיתור דרכים שיספקו אותך ( גם אם לא תמיד באופן מלא ) - מבלי להיכנס לעימות חריף עם מי שעומד מולך , להלבין את פניו או להציגו לראווה כמפסידן . בכך לא תמה רשימת ההגדרות , לא כולן מחמיאות , למושג " דיפלומטיה " , מ " עיסוק בניהול יחסים בין אומות " , כלומר שם נרדף ל " מדינאות " - ועד " לשקר למען ארצך " או " לעשות ולומר את הדברים הנבזיים ביותר בדרך הנעימה ביותר " , או כתיאורו של מארק טוויין , " לתת אחד ולקחת עשרה " . הנרי קיסינג ' ר גורס שדיפלומטיה היא האמנות להשתית יחסים בין מדינות על הסכמות במקום אלימות . הוא מסייג זאת בקביעה שהסכמות בין מדינות יהיו שרירות רק כאשר ההסכמה עונה על האינטרסים של כולן , והוא גם איננו מתעלם מגורם הכוח ברקע הכושר הדיפלומטי . קיסינג ' ר גם משבח את חשיבות דו - המשמעות בניסוחים דיפלומטיים ( אבא אבן קרא לזאת "ערפול קונסטרוקטיבי " ) כדי שכל צד יוכל לפרש את הכתוב או הנאמר כהישג - וכדי לא לאלץ אף צד להודות בכישלון . על - פי הקשת הרחבה הזאת של המושגים " דיפלומט " ו " דיפלומטיה"
|
|