|
|
עמוד:8
שהיא מצטיירת ביומני החדשות . אנו מסכימים אפוא להתראיין , מתוך תקווה לחלוק בידע שלנו על מורכבויות העבר ועושר התרבויות שמסתתרים מאחורי התמונות הקשות . ובכל זאת , בלב פנימה , עדיין מטרידה אותנו תחושת אי נחת כשאנו נעשים למומחים לעת מצוא על נסיבות ואירועים שאין הרבה בינם לבין תחום ההתמחות האקדמי שלנו . קהילת חוקרי אפריקה בישראל אינה גדולה , והכתבים פונים שוב ושוב לאותם המקורות , ומבקשים הבהרות וביאורים לאירועים המתחוללים במגוון עצום של מדינות , מזימבבואה ועד סודאן , מאוגנדה ועד מאלי . לפעמים אנחנו פשוט מסרבים בתסכול : " אני מצטערת , אבל הארץ הזו אינה בתחום ההתמחות שלי . האם היית מתקשרת להיסטוריונית של איטליה במאה ה 19 כדי להסביר את תוצאות הבחירות האחרונות בנורבגיה ? " הכתבים בצד השני מופתעים לא פעם מעוצמת ההתנגדות שלנו . מטבע הדברים איננו מצליחים להסביר שמאחורי הזעם והייאוש מסתתרת מחויבות עמוקה לאפריקה . את עבודתנו מנחה יראת כבוד למורכבויות היבשת העצומה הזו , שכיום כבר מאכלסים אותה יותר ממיליארד בני אדם , המיישבים יותר מחמישים ארצות שונות . אנו מסרבים להתראיין בגלל המבוכה שאנו חווים שוב ושוב לנוכח דלות השיח העממי סביב " אפריקה " . כיוון שאנו מודעים למגבלות הידע שלנו כמומחים , איננו מעוניינים להשתתף בהפקת מבזקי ידיעות המבוססים למעשה על בורות עמוקה . זה לא רק עניין של יושרה אקדמית . כחוקרי ההיסטוריות של אפריקה , אנו מודעים היטב לקשרי הגומלין הענפים המתקיימים זה מאות בשנים בין תדמיתה של " אפריקה " לבין המציאות הכלכלית והמדינית בשטח . מהיום בו הגיעו הספינות האירופיות הראשונות לחופי גינאה העלית במאה ה , 16 דימויים של " אפריקה " הועלו מן האוב בשירות מגלי ארצות וסוחרי עבדים . עם תחילת הקולוניאליזם הפורמאלי בשלהי המאה ה , 19 החלו פקידי המושבות , אנשי צבא ומיסיונרים לטפח שיח של " מאפליה " , אחרות ופראיות כדי להצדיק את הכיבוש האירופי . בעידן הבתר קולוניאלי , השיח המערבי של " אפריקה " , פרי עטם של כלכלנים , בעלי הון וכלי התקשורת מצייר תמונה אחידה למדי של מקום כושל ולוקה בחסר . מהדימויים המקובלים מצטיירת יבשת הזועקת לסיוע בינלאומי וזקוקה בדחיפות למהפך כלכלי ברוח הנאו ליברליזם . לפיכך , תפיסתה של " אפריקה " כתהו ובהו אלים ומסוכן אינה משקפת
|
|