|
|
עמוד:8
מיון נבון לפי נושאיהם המגוונים ועל פי חתכים היסטוריים - תרבותיים . רק כל מי שמכיר את עושרה של ספרות האגדה הקדומה , את מגוון צורותיה ומורכבותה , יוכל להעריך נכונה את המאמץ האדיר והתבונה שהושקעו בעבודת - ענק זו , המטפלת לראשונה באופן מקיף בסוגיה כה מרכזית להבנת היהדות הקדומה , אך רומזת לא אחת גם על התפתחותה והמשכיה עד ימינו ממש . אי אפשר שלא לחוש – לעתים במפורש ולעתים במרומז – בהתייחסותה של הכותבת אל אחת התקופות האפלות שביחסי יעקב ועשו , האירועים הנוראים של המאה העשרים . אכן , הספר שלפנינו מתמקד וטוב שכך – בתקופה ההיסטורית שעד סמוך לכיבושי האסלאם את ארץ ישראל , אך לכל אורכו אתה חש שהעיסוק בעבר הוא חלק מעיסוק במערכת על - זמנית שאפשר היה להביא לה תימוכין גם ממקורות המאוחרים לספרותם של התנאים והאמוראים . כך , למשל , הבית האחרון בפיוט הידוע " מעוז צור " , מעשה ידיו של פייטן בשם מרדכי , שחי תחת שלטון ארצות הנצרות בימי הביניים . בפיוט הוא עוסק בהרחבה בכמה צרות שעם ישראל נושע מהן בעבר בעזרת האלוהים ( שעבוד מצרים , גזרת המן , ימי החשמונאים ועוד ) אך מסיים בבקשה מפורשת של נקמה המופנית אל האל : " חשוף זרוע קודשך וקרב קץ הישועה / נקום נקמת עבדיך מאומה הרשעה / כי ארכה השעה ואין קץ לימי הרעה / דחה אדמון בצל צלמון הקם לנו רועים שבעה " . " האומה הרשעה " הן המלכויות הנוצריות , דבר שניתן היה לומר עליהן ביתר שאת לאחר מסעי הצלב או במהלכם , ואילו " אדמון " שאותו מבקש הפייטן לדחות אל צל המוות הוא בוודאי כינוי נוסף לעשו , הוא אדום , היא המלכות הנוצרית . אגב נעיר כי שבעת הרועים הנזכרים כאן הם סמלים לגאולה שיסודם בדברי הנביא מיכה ( ה , ד ) , ומסתבר מן הספר שלפנינו כי בקשת נקמה וראייתה כחלק מתוכנית העתיד האלוהית יסודה אף הוא בספרות האגדה הקדומה . בעמוד 173 מצטטת עירית מלברגר - אמינוף בית קצרצר משיר עם יידי שעל בסיסו חיבר ח " נ ביאליק את שירו , " יעקב ועשו " . מתברר כי משורר זה חיבר שתי יצירות בשם זה . הראשונה , הידועה פחות , נכתבה כבר בשנת , 1891 והיא קינה ארוכה על מצבו של עם ישראל , הוא יעקב , היושב בצל אחיו , עשו . על יעקב הוא אומר כי הוא " בן יונה אפרוח / מיהרה לברוח /
|
|