|
|
עמוד:ז
מבוא מאת שרון הלוי בשנת , 1787 לאחר שהחלה לעבוד כעיתונאית בהוצאה לאור , כתבה מרי וולסטונקרפט במכתב לאחותה אוורינה כי היא מתעתדת " להיות הראשונה מסוג חדש " . ה " סוג " ( genus ) החדש שאליו כיוונה וולסטונקרפט היה אישה המתפרנסת מכתיבה , אך במובנים רבים אפשר לראות בדברים אלו מעין מוטו המאפיין את חייה ויצירתה . ואמנם , בעיני רבים נתפסת כיום וולסטונקרפט ( 1797 - 1759 ) כאם המייסדת של הפמיניזם , בעיקר בזכות ספרה הידוע ביותר הגנה על זכויות האישה , הנחשב לאחד הטקסטים המכוננים של המאבק לשוויון בין המינים . אלא שוולסטונקרפט זכתה במעמד זה רק שנים רבות לאחר מותה , וגם כיום מעוררת מורשתה תגובות עזות ומנוגדות . מחקרים רבים הדנים בדמותה מתאפיינים בעיסוק כמעט אובססיבי בסיפורה האישי ( המרתק , יש להודות ) , עיסוק הבא לא פעם על חשבון עיון מעמיק בהגותה הפילוסופית . חלק גדול מן הספרות האקדמית והפופולרית על וולסטונקרפט נגוע בנטייתו של המחקר הפילוסופי-היסטורי לבחון את רעיונותיהן ואת פועלן של נשים בולטות בראי חייהן הפרטיים וגופן . הטיה ארוכת שנים זו התחזקה עוד יותר בשנות השבעים של המאה העשרים , כשהיא נתלית בפרשנות פשטנית למימרה הפמיניסטית
|
|