|
|
עמוד:
הפתגמים קיצרו את הדרך למקורות המודיעיניים יצחק שושן , המכונה אבו סחייק , היה מראשוני יחידה , 504 ממקימי סיירת מטכ ” ל ומראשי “ קיסריה ” . במהלך השנים הוא קיבץ פתגמים בערבית מדוברת שתרומתם לא תסולא בפז . יצחק שושן , " פתגם ישן - שושן " , הוצאה עצמית , 55 , 2016 עמ' מודיעין וספר נעם טפר | אבו סחייק - יצחק שושן , שהחל את דרכו במחלקה הערבית של הפלמ ” ח - היה מראשוני יחידה , 504 ממקימי סיירת מטכ ” ל ואחד מראשי “ קיסריה ” . אבו סחייק קיבץ במהלך השנים פתגמים בערבית מדוברת והחליט להוציאם כספרון “ משלים מחכימים מבית אבא ” . משיחה עמו עולה כי חלק ניכר מהפתגמים שימשו לו מורי דרך . לדבריו , שימוש בפתגמים קיצר פעמים רבות את הדרך בינו לבין חלק ניכר מהמקורות שעמם היה בקשר במהלך 40 שנות עבודתו בקהילת המודיעין . הספרון שקיבץ מלא כרימון בפתגמים שמשרטטים רשת צפופה של ניסיון חיים . קריאת הספרון מהווה חוויה נעימה לדוברי עברית ולדוברי ערבית מדוברת . הפתגמים ליוו אותו בדרכו הארוכה כמסתערב בלבנון וכאחד המפעילים היצירתיים ביותר של סוכנים בבסיס יחידה 504 בגבול הירדני . אלה מחולקים לנושאים : החל מהפתגמים שנכתבו על קמצנים ורמאים וכלה בבריאות וביחסים בחמולה . על פי אחד מהם , בעל שרעייתו בגדה בו נתפס כשהוא מכה את הגבר שטען שבסך הכל גנב ממנו חופן עדשים . כשעצרו אותו השכנים ושאלו אותו איך אינו מתבייש להכות אדם רעב הסביר האחרון – ‘ אילי ביערפ ביערפ ’ ( מי שיודע יודע ) ואילי מה ביערפ ( ומי שאינו יודע ) – ‘ יאול כף עדס ’ – יחשוב שמדובר בכף עדשים . סכר “ רנסאנס ” משנה את ארץ הנילוס מודיעין וספר - ספרי מרכז דיין בראשית , 2011 במקביל לפרוץ “ האביב הערבי ” אך ללא קשר ישיר עמו , החלה אתיופיה בבניית סכר על הנילוס הכחול . יובל זה של הנהר מנקז אגן ענק בהררי אתיופיה , ומספק לא פחות מ - % 80 מהמים המגיעים למצרים . סכר “ רנסאנס ” נועד להיות בעיקרו יצרן חשמל , ועל כן ציר המודרניזציה של אתיופיה . לפי התכנון הוא לא יגרע מכמות המים השנתית המגיעה למצרים , אך לא היה די בהבטחה זאת כדי להרגיע את המצרים . בשנים שבהן יתמלא “ אגם רנסאנס” יורגש בארצם מחסור קשה במים ובחשמל , אבל גם לאחריו תישאר העובדה – מקור חייהם של מצרים יהיה בידי אחרים - האתיופים הם שיחזיקו ב ” שיבר ” של הנילוס . לא “ סכר אסואן הגבוה ” שבנה משטר המהפכה הנאצרי יהיה מאגר המים , אלא “ סכר רנסאנס ” הרחוק והאתיופי . פרופ ’ חגי ארליך עסק בין היתר ביחסי מצרים ואתיופיה ב - 45 השנים האחרונות , כולל ממדיהם ההיסטוריים , הדתיים והאסטרטגיים . ספרו החדש מתמצת את הרקעים הללו ומנתח בין היתר את התייחסותם של אגפי החברה במצרים של היום – הצבאי , האסלאמי והליברלי – לשאלת הסכר האתיופי , אולי השאלה החשובה מכול לגבי עתיד ארץ הנילוס . פרופ ’ שמעון שמיר , אוניברסיטת תל אביב : “ קראתי , השכלתי , נהניתי . ספר חובה לכל מי שרוצה להבין דילמה קיומית של מצרים בימינו”
|
|