|
|
עמוד:
על המודיעין במלחמה בספרו " על המלחמה " מציג קרל פון קלאוזביץ את הסכנה שבשימוש במודיעין - ההתמודדות מול ידיעות סותרות או שגויות , בעיקר כשמקבלן נעדר את הניסיון הנחוץ להבחין בכך . לעצתו , " ייטב לאיש המודיעין אם יהפוך זאת לכלל : ידכא את אמונותיו האישיות וייתן לתקוותיו ולא לפחדיו את תרומת הספק " . פורסם לראשונה בחמ " נית , גיליון 1989 , 12 תרגם : אל " ם רון כתרי במונח " מודיעין " מתכוונים אנו לכל סוג של מידע על האויב וארצו , שהוא הבסיס לפעולותינו ומבצעינו . אם נביא בחשבון את הבסיס האמיתי של מידע זה , עד כמה מטעה הוא ובלתי אמין , נגיע עד מהרה למסקנה כי המלחמה היא תבנית שבירה , שעלולה להתמוטט על נקלה ולקבור אותנו בין חורבותיה . הספרות התורתית גורסת , כמובן , כי עלינו להאמין אך ורק למודיעין אמין , ושלא נחדל לעולם להיות חשדניים . ברם מה ערכן של מימרות קלושות כאלה ? הן שייכות לחוכמה שכזו , שאליה פונים קשקשני מערכות ותמציתנים , כשהם חסרים רעיונות .... דיווחי מודיעין רבים בזמן מלחמה הם סותרים , רבים מהם שקריים ורובם - אינם ודאיים . מה שניתן לבקש בסבירות מקצין הוא שיהיה לו מדד שיפוטי , שאותו ניתן להשיג רק מידיעתו את האנשים והיחסים ומהגיונו הפשוט . עליו להיות מוכוון על ידי חוקי ההסתברות . אלה קשים דיים ליישום על תוכניות המשורטטות במשרד , הרחק מאווירת פעולה ; המשימה הופכת קשה יותר משמעותית בעיצומה של הלחימה , שעה שדיווחים זורמים פנימה . בזמנים כאלה האדם הוא בר מזל אם הניגודים בידיעות מבטלים זה את זה , תוך הותרת סוג של איזון , כדי להעריכן בביקורתיות . הדבר חמור בהרבה לגבי טירון , אם המזל אינו מסייע לו בדרך זו אלא להיפך : דיווח אחד תואם לאחר . מאוששו , מבליטו , מדגיש את צבעו , עד שעליו לקבל החלטה מהירה – אשר חיש מהר מתחוור כי היא מוטעית , כשהידיעות מתגלות כשקריות , מוגזמות , מוטעות וכן הלאה . בקצרה : רוב המודיעין הוא מוטעה ואפקט הפחד מעצים שקרים ואי דיוקים . ככלל , רוב בני האדם מעדיפים להאמין בידיעות רעות על פני טובות ואף נוטים להפריז בחדשות הרעות . הסכנות המדווחות עשויות לשקוט במהרה , כגלים ; ואולם - כגלים - הן מגיחות שוב ושוב , בלא סיבה נראית לעין . על המפקד לסמוך על שיפוטו ולהתייצב איתן כסלע שעליו יתנפצו הגלים . אין זה דבר קל לביצוע . אם אין לו מעמד איתן , אם לא אומן בניסיון שביגר את שיפוטו – מלחמה - ייטב לאיש המודיעין אם יהפוך זאת לכלל : ידכא את אמונותיו האישיות וייתן לתקוותיו ולא לפחדיו את תרומת הספק . רק כך יוכל לשמור על איזון הולם . קושי זה של זיהוי מדויק מהווה מקור רציני ביותר לחיכוך במלחמה . שכן הוא גורם לכך שדברים ייראו שונים בתכלית מכפי שהם קיימים בציפיותינו . החושים מטביעים חותם חזק ומוחשי יותר על תודעתנו לעומת חשיבה שיטתית כה רבה . זאת עד כי מסופקני אם מפקד הטיל אי פעם מבצע בסדר גודל כלשהו , מבלי שהוכרח להדחיק , מן ההתחלה , ספקות חדשים . אנשים רגילים , ההולכים בדרך כלל אחרי יוזמותיהם של אחרים , נוטים לאבד את ביטחונם העצמי בהגיעם לזירת הפעולה . הדברים אינם כמצופה , בעיקר כשהם מותירים לאחרים להשפיע עליהם . אולם אפילו האדם שתכנן את המבצע ורואה עתה בהוצאתו אל הפועל עלול לאבד את הביטחון בשיפוטו המוקדם . שכן , ביטחונו העצמי הוא הגנתו הטובה ביותר אל מול לחצי הרגע . דרכה של מלחמה , שהיא עוטה את הבמה בתפאורה , מרוחה בגסות בבלהות , מעוררות פחד . ברגע שהסתלק לו הספק ופינה מקומו מפני המאורעות המתהווים , וכאשר האופק נגלה ונתן חיזוק לעמדתנו המוקדמת - ניכר ההבדל בין התכנון לבין הביצוע . המודיעין הוא מוטעה ואפקט הפחד מעצים שקרים ואי דיוקים . ככלל , רוב בני האדם מעדיפים להאמין בידיעות רעות על פני טובות ואף נוטים להפריז בחדשות הרעות . הסכנות המדווחות עשויות לשקוט במהרה , כגלים ; ואולם - כגלים - הן מגיחות שוב ושוב , בלא סיבה נראית לעין . על המפקד לסמוך על שיפוטו ולהתייצב איתן כסלע שעליו יתנפצו הגלים . אין זה דבר קל לביצוע
|
|